אבשלום היה בנו של דוד המלך שמרד בו ויוצא למלחמה כנגדו ולבסוף נהרג במלחמה.

תולדות חיים

מעשה אמנון ותמר

אבשלום נולד לאביו דוד המלך מאשתו מעכה בת תלמי ומתואר שהיה איש יפה והיה מגדל שיער כנזיר, אחותו הייתה תמר שמתוארת בפסוק כמוהו כ:"אָחוֹת יָפָה"[1], אמנון חומד בה ורוצה להתחתן איתה ובעצת ידידו יונדב בן שמעה, הוא מעמיד את פעצמו כחולה ומבקש מדוד שיתן לו את תמר שתכין לו לביבות, ובאחד הימים לוקח אותה אמנון ודורש ממנה להתחתן, תמר מסרבת ואומרת לו:"אַל אָחִי, אַל תְּעַנֵּנִי, כִּי לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בְּיִשְׂרָאֵל. אַל תַּעֲשֵׂה אֶת הַזֹּאת. וַאֲנִי אָנָה אוֹלִיךְ אֶת חֶרְפָּתִי, וְאַתָּה תִּהְיֶה כְּאַחַד הַנְּבָלִים בְּיִשְׂרָאֵל. וְעַתָּה דַּבֶּר נָא אֶל הַמֶּלֶךְ כִּי לֹא יִמְנָעֵנִי מִמֶּךָּ"[2].

אמנון כועס על כך ומגרש את תמר, אבשלום ששומע על כך כועס גם הוא ופונה לתמר ואומר לה:"הַאֲמִינוֹן אָחִיךְ הָיָה עִמָּךְ? וְעַתָּה אֲחוֹתִי הַחֲרִישִׁי, אָחִיךְ הוּא, אַל תָּשִׁיתִי אֶת לִבֵּךְ לַדָּבָר הַזֶּה"[3], דוד ששומע על כך כועס גם הוא.

שנתיים לאחר מכן כאש הולך אבשלום יחד עם אמנון להסתפר הוא מוציא את חרבו ויחד עם שאר בני המלך הורגים אותו, בעת ששומע דוד על כך:"וַיָּקָם הַמֶּלֶךְ וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו וַיִּשְׁכַּב אָרְצָה, וְכָל עֲבָדָיו נִצָּבִים קְרֻעֵי בְגָדִים"[4], אבשלום חושש מאביו ובורח לסבו תלמי מלך גשור שם הוא שוהה שלוש שנים, למרות זאת מתגעגע דוד אל אבשלום ורוצה לפגוש אותו.

יואב בן צוריה שרואה שדוד רוצה לפגוש את אבשלום מביים מקרה בו לאישה היה שני בנים ואחד הבנים הרג את השני וכעת רוצים להרוג את מי שהרג, דוד פסק על כך ואמר:"חַי ה' אִם יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת בְּנֵךְ אָרְצָה"[5], יואב בן צוריה ששומע על כך אומר לדוד שאם כן ע"פ פסק דינו הוא צריך להחזיר את אבשלום, דוד מסכים לכך וכשאר מגיע אבשלום:"וַיָּבֹא אֶל הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁתַּחוּ לוֹ עַל אַפָּיו אַרְצָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וַיִּשַּׁק הַמֶּלֶךְ לְאַבְשָׁלוֹם"[6].

בתורת החסידות

בתורת החסידות מבואר על היות אבשלום איש יפה שנבעה דווקא מההפכים שהיו בו[7], יופיו של אבשלום התבטא בפניו ששם עיר היופי של האדם[8].

הערות שוליים

  1. שמואל, ב, י"ג, א
  2. שם, י"ב - י"ג
  3. שם, כ
  4. שם, ל"א
  5. שמואל,ב, י"ד, י"א
  6. שמואל, ב, י"ד, ל"ג
  7. פירוש המילות, ע"א, ד
  8. תורת חיים, בראשית ח"ב, קעה, א