פרק אישי (מנהג)
פרק אישי הוא מנהג שמקורו מהבעל שם טוב על פיו יש לומר בכל יום את פרק התהלים המתאים למספר שנותיו של האדם. אצל חסידים נהוג לומר בכל יום גם את פרק התהלים של האדמו"ר, והורים לילדים קטנים נוהגים לומר גם את פרק התהלים עבור בניהם הקטנים שאינם יודעים לומר בעצמם.
מקור המנהג
המנהג נמסר לאדמו"ר הזקן על ידי מורו ורבו המגיד ממעזריטש בשם מורו הבעל שם טוב, והוא מתועד לראשונה במאמר של אדמו"ר הזקן[1].
הרבי הביא כראיה 'לחידודי' את העובדה שלפי חז"ל פרקים א-ב הינם למעשה פרק אחד[2], ולפי זה מזמור ע"א מסתיים במילים "כלו תפילות דוד בן ישי", היות ואז הוא היה בשנתו ה-70 שאז הסתלק[3].
הפעם הראשונה בה מופיע המנהג כהוראה לרבים, הינו במכתבו של אדמו"ר הריי"צ לרב מיכאל דבורקין מתאריך ט' טבת תש"ט, בו כותב לו הרבי: "ידוע המנהג שקיבל אדמו"ר הזקן.. מרבו בשם רבו מורנו הבעש"ט, לאמר הקאפיטל תהלים המתאים למספר שנותיו, אחר תפילת שחרית קודם אמירת השיעור תהלים בכל יום כנהוג"[4].
על פי מכתב זה, נהוג לומר בכל יום מייד לאחר התפילה את מזמור התהלים המתאים עם מספר שנותיו של האדם. אדם שחגג כבר את יום הולדתו ה-13, צריך לומר את מזמור 14 שבספר התהלים, היות וכעת הוא באמצע שנתו הארבע עשרה[5].
ביום ההולדת עצמו, הורה הרבי לא לומר גם את מזמור התהלים של השנה החולפת וגם את מזמור התהלים החדש, אלא רק את המזמור החדש[6].
מזמור של הילדים
אמירתו על ידי הילדים עצמם
הרבי הדריך שגם ילד קטן בגיל חמש יאמר את מזמור התהלים האישי שלו מזמן לזמן[7].
אמירתו על ידי ההורים
במכתב מחודש תמוז תרס"ו כותב אדמו"ר הריי"צ שאמירת פרק התהלים של הילדים המתאים למספר שנותיהם הוא סגולה שלא יצאו לתרבות רעה, ומעיד שקיבל על עצמו לומר את פרק התהלים המתאים למספר שנותיו[8].
אמירת המזמור של האדמו"ר
| ערך מורחב – אמירת פרק הרבי |
בתור הוספה לאחד מהקונטרסים שיצאו לאור ממאמרי אדמו"ר הריי"צ בו נדפס מכתב על דבר גודל החשיבות של אהבת החסידים לרבי, והתוצאות בפועל שהיא מביאה, הוסיף הרבי - שהיה ממונה על מערכת ההוצאה לאור באותן שנים - הערת שוליים בה ציין: "כמה מהחסידים נוהגין לומר גם הקאפיטל תהלים של שנות האדמו"ר"[9].
כמו כן כתב הרבי במכתבים פרטיים לאישים שונים שההקפדה על אמירת פרקו של הרבי מהווה כלי לברכה ולהמשכת שפע והצלחה בכל הענינים[10]. אצל חסידים ישנה חביבות מיוחדת לאמירת פרק התהלים בשנים שהוא ארוך מהרגיל[11].
מנהג זה התפשט בין החסידים שאף נוהגים להלחין שיר מיוחד על פרק התהלים של הרבי, אותו מנגנים בשעת ההתוועדויות בפני הרבי, ובמועדים נוספים.
מנהגים נוספים
בנוסף לאמירת פרק התהלים האישי מידי יום, הנהיג אדמו"ר הריי"צ על פי תקנת גדולי ישראל הקדמונים ללמוד בראש חודש מספר פסוקים ממזמור התהלים האישי יחד עם מפרשי התנ"ך, ולחלק את הלימוד באופן כזה שבמשך השנה יסיימו את לימוד כל הפרק[12].
גם הרבי נהג במנהג זה, וביאר פעמים רבות בפני החסידים פסוקים מתוך מזמור התהלים האישי שלו.
הערות שוליים
- ↑ מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים, עמוד שמא. מאמר זה הובא לרבי בביכל מיוחד בשנת תשכ"ב, וסמוך לקבלת הביכל הזכיר הרבי את המאמר בשעת ההתוועדות ואף ביאר את דברי אדמו"ר הזקן. להרחבה ראו תורת מנחם חלק כט, ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"א.
- ↑ ברכות ט, ב: "אשרי האיש ולמה רגשו - חדא פרשה היא".
- ↑ לקוטי שיחות חלק י' עמוד 72 ואילך.
- ↑ קובץ מכתבים לתהלים מהדורת אהל יוסף יצחק, עמוד 214. המכתב בשלימותו נדפס גם באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י' עמוד נג.
- ↑ הספירה מתחילה כבר מהיום הראשון שהילד מגיח לאוויר העולם, כאשר במשך השנה הראשונה צריך לומר בעבורו את מזמור א', וכן הלאה.
- ↑ גליון בית חיינו 130. מענות נוספים בנוגע לזה נלקטו במאמרו של הרב ראובן פבזנר בגליון התקשרות 766 במדור בירורי הלכה ומנהג.
- ↑ מענות קודש תש"נ מענה צה.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א עמוד לא.
- ↑ נדפס בספר המאמרים קונטרסים חלק ג' עמוד כג.
- ↑ המכתבים נלקטו בקובץ התקשרות שיצא לאור על ידי את"ה העולמי שער שמיני פרק חמישי (במהדורת תש"ע עמוד 234).
- ↑ טור דעה מהרב יוסף שמואל גרליצקי, והתוועדות הרב ברוין בקשר עם י"א ניסן ה'תש"פ.
- ↑ קובץ מכתבים להתילים עמוד 214, מכתב מתאריך י"ח טבת תש"א.