רבי אבא היה מחכמי הזוהר. שמו מלמד על בחינתו ודרך עבודתו, בהתאם לשרשו ברוחניות, אבא - ספירת החכמה שלמעלה מהשגה והבנה.

ספירת החכמה היא בחינת אב (עיין ערך אב (חכמה)), ונקראת בשם חכמה נוטריקון של כח-מה, שהוא כח הביטול - שלמעלה מהשגה והבנה הנקראת בינה, שלכן מורא האב על הבן, כי היראה ענינה ביטול, ולכן שייכת לחכמה.

לפיכך הייתה דרך עבודתו של ר' אבא מתוך ביטול ויראת הרוממות, ובדרך לימודו הודגש המקרא - תורה שבכתב, הנקראת אב לעומת תורה שבעל פה. (עיין ערך אב (תורה שבכתב)).

ישנה מסורה המופיעה בסדר הדורות[1] כי רבי אבא הוא רב שלאחר שכבר היה אדם גדול למד את תורת הקבלה אצל רבי שמעון בר יוחאי, ולאחר מכן חזר ולמד שוב בישיבתו של רבי יהודה הנשיא את תורת הנגלה. הוא חי סך הכל 300 שנה.

הערות שוליים

  1. מובא גם בספר נתיב מצוותיך להרה"ק מקאמרנא
(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")