אבימלך (כתר מלכות)
אבימלך הוא כינוי לבחינת כתר מלכות שלמעלה מעולם האצילות, בחינת סובב כל עלמין, שממנו נמשכת ספירת המלכות באצילות, והם הנקראים "המקיפים דמלכות". ולכן נקרא "אבימלך" - אבי-מלך, האב והשורש לבחינת מלכות דאצילות.
ספירת המלכות היא השורש להתהוות הנבראים - עולמות בי"ע, והיא פועלת שיתהוו בבחינת נבראים נפרדים, כי אין מלך בלא עם - בלא ציבור אנשים שעל אף זרותם למלך (עם) - הם בטלים אליו.[1]
ובכדי שיהיה כח במדה זו להתפשט בבי"ע, להוותם ולמלוך עליהם, הוא רק על ידי הרצון שיש לו בזה, והוא בחינת "כתר". שהוא הרצון והתענוג שיש לו מביטול הנבראים אליו, שהוא ענין ההכתרה, שהעם מתמסר ומשתחוה למלך, ובזה גורמים שהמלך יסכים ויתרצה למלוך עליהם.
התעוררות רצון ה' להוות ולהשפיע בנבראים ולמלוך עליהם, הוא על ידי עבודת האדם דאתכפיא סטרא אחרא, שהאדם כופה את מדותיו הרעות ומגרשן מלבו, ועל ידי זה מתעורר הקב"ה ברצון לברוא ולהחיות את הנבראים, ורצון זה נקרא "בחינת אבימלך".
לפני אבימלך
על ידי העבודה באתהפכא סטרא אחרא
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין ממרירו למתקא, באים לבחינה "לפני אבימלך".
וזהו מה שכתוב בתהלים: "לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך". "בשנותו את טעמו" - שהעבודה בבחינת אתהפכא, היא על ידי "לפני אבימלך", כי אבי-מלך הוא המקיפים של המלכות - כתר. ו"לפני אבימלך", הוא הדרגה שלמעלה מהמקיפים - בחינת אור הקו עצמו שנמשך מאור אין סוף, שממנו נמשכים המקיפים והפנימיים, בבחינת מלכות דאין סוף.
אבל מכל מקום, ראשית העבודה היא "ויגרשהו וילך" - בחינת אתכפיא וגירוש הרע מלבו, ועל ידי זה מעוררים רצון ה' למלוך עלינו ולהחיותנו.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")
הערות שוליים
- ↑ המילה "עם" היא מלשון
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין עוממות ופירוד מהמלך, שאינם בניו - ומכל מקום בטלים אליו.