אורייתא מחכמה נפקת
אוֹרַיְיתָא מֵחָכְמָה נַפְקַת הוא לשון ספר הזוהר בפרשת משפטים (דף קכא, עמוד א): "כְּתִיב (איוב כח, יב): וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא - אוֹרַיְיתָא מֵחָכְמָה נַפְקַת". כלומר, שמקור התורה הוא בחכמה עילאה שהוא ספירת החכמה של עולם האצילות.
עוד מבואר כי אף על פי ש"אורייתא מחכמה נפקת", הרי הוא רק בבחינת גילוי[1], אבל מקורה הוא למעלה מן החכמה, בבחינת כתר של עולם האצילות, שהוא מלכות דאין סוף. שכתר הוא תר"ך עמודי אור, שהוא תרי"ג מצוות התורה וז' מצוות דרבנן. שמקור אלו הוא בארחין לבנונית דגלגלתא שהוא בספירת הכתר. ודווקא על ידי מקור התורה בבחינת הכתר נמשכת היא למטה לעולם הזה להתלבש בדברים הגשמיים, ונקריית בשם נובלות חכמה של מעלה.
הערות שוליים
- ↑ מקור הדברים הוא בדברי אדמו"ר הזקן בשבועות תקנ"ה במאמר ד"ה ויהי קול מעל לרקיע - מאמרי אדה"ז על נביאים עמוד רלד. מקור זה נכתב על ידי אדמו"ר מהר"ש - תורת שמואל תרל"ח עמוד ריח.