ערלה הינו מינוח כללי לכל דבר האוטם ומונע גישה לדבר אחר. בתורה ישנם שני ציווים הקשורים לערלה, האחד הוא מצוות ברית מילה בה מסירים את בשר העורלה האוטם את הגיד, והשני הוא ציווי להימנע מאכילת פירות בשלושת השנים הראשונות מנטיעת הפרי.

פירוש המילה ערלה

רש"י בפירושו על התורה מפרש את המילה ערלה:

ערל שפתים - אטום שפתים. וכן כל לשון ערלה אני אומר שהוא אטום: "ערלה אזנם"[1], "אטומה משמוע"[2], "ערלי לב, אטומים מהבין"[3], "שתה גם אתה והערל" - והאטם משכרות כוס הקללה. ערלת בשר, שהגיד אטום ומכוסה בה. "וערלתם ערלתו"[4] - עשו לו אוטם וכיסוי איסור, שיבדיל בפני אכילתו, "שלש שנים יהיה לכם ערלים" - אטום ומכוסה ומובדל מלאכלו.

רש"י על התורה שמות ו, יב

האיסורים בתורה

התורה אוסרת על היהודי להישאר עם ערלה, ומצווה עליו להסיר את ערלתו וערלת בני משפחתו. כמו כן מצווה היהודי להימנע מאכילת הפרי, כאשר המינוח 'ערלה' מכוון על האיסור האלוקי, המונע ממנו לגשת אל הפרי עד שיוסר האיסור בחלוף שלוש שנים.

הערלה אסורה בהנאה, ובגד שנצבע מקליפות של פירות ערלה צריך להישרף, והיא משלוש קליפות הטמאות שאין אפשרות להעלות אותם לקדושה[5].

ערלת הלב

  ערך מורחב – טמטום הלב

בספר דברים נאמר: "וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד"[6], מטפאורה זו משמת כביטוי לרצונות החיצוניים של האדם המסתירים על נפשו האלוקית, ומונעים ממנו להתקרב לקב"ה.

בספר התניא מסביר אדמו"ר הזקן, שכפי שבערלת הבשר הגשמי ישנם שני שלבים[7], כך גם ב'ברית המילה' של עורלת הלב ישנם שני שלבים, כשבשלב הראשון צריך האדם להסיר את העורלה הגסה ובשלב השני להסיר את העורלה הדקה[8].

הערות שוליים

  1. ירמיה ו, י.
  2. ירמיה ט, כה.
  3. חבקוק ב, טז.
  4. ויקרא יט, כג.
  5. מסכת ערלה ג, א. ספר התניא פרק ל"ז.
  6. דברים י, טז.
  7. שלב של מילה בה מורידים עם סכין את חתיכת הבשר העבה המכסה על הגיד, ושלב של פריעה בה מסיר המוהל באמעות ציפורן קרום דק המכסה את הגיד.
  8. תניא אגרת הקודש פרק ד'.