דפק

גרסה מ־05:23, 21 באוקטובר 2020 מאת חלוקה בוט (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

חיבור הנפש לגוף נעשית בשתי תנועות - "רצוא ושוב". כלל זה נכון בכל הדרגות, מהעולמות העליונים ביותר, ועד לגוף הנברא התחתון ביותר. שתי תנועות אלו (התפשטות והסתלקות) נקראות "דפק".

הדפק קיים בכל בחינה ודרגא, היות שבכל דרגא עליה מדובר ישנם נפש, גוף ודם; והנפש מחיה את הגוף באמצעות הדם על ידי הדפק. הדפק הוא האופן בו מתלבשת נפש הנברא בדם שלו להחיות את הגוף[1].

שתי בחינות בדפקעריכה

בדפק יש שתי בחינות הנקראות "דפיקו דליבא", ו"דפק שביד". בחסידות מבוארים שני עניינים אלו במקומות רבים[2]:

מקור ושורש חיות העולמות (ה'נפש' של העולמות) הוא ספירת הכתר, ראשית מתלבשת החיות בספירת החכמה, והתפשטות החיות ממנה בכל הספירות באה על ידי התלבשותה של ספירת החכמה בספירת הבינה. התלבשות החכמה בבינה בא בתנועה של התפשטות והסתלקות – הנקראת "דפיקו דליבא". המשכה זו נקראת חיות פנימית, והיא היא קיום וחיות האיברים (וברוחניות – חיות וקיום המצוות, שנקראו רמ"ח אברין דמלכא).

חיות פנימית זו משולה לדפק הלב המחיה את האדם, שהחיות הפנימית של האדם מתלבשת בדם הגשמי ועל ידי זה מקיימת ומחיה את האדם.

עניינו יובן על פי משל מדופק היד: פנימיות החיות הנפש נמשכת בלב, והארה מחיצוניות הלב נמשכת לחיות את האיברים החיצוניים. עניינו ברוחניות – המשכה חיצונית של חסדי השם בגשמיות העולם – בבנים בריאות ופרנסה (בני חיי ומזוני).

הערות שוליים

  1. ע"פ ת"א בראשית סד"ה כי כאשר השמים החדשים, לקו"ת פקודי ח א, אוה"ת שה"ש תפו-ז, אוה"ת וירא תשנ-1500, ועוד.
  2. כך לדוגמה מבוארים הדברים לגבי "פקודי המשכן", "המשכן אשר פוקד", "וה' פקד את שרה", קול דודי דופק" ועוד.
  3. אך גם הוא עצמו - מקורו ושורשו הוא בכתר (על ידי התלבשות באחוריים דאבא).