שלום שכנא מפרוביטש
הרה"ק שלום מפרובהיטש (ה'תקכ"ט - י"ג בתשרי ה'תקפ"ח) היה בנו של רבי אברהם המלאך, אביו של רבי ישראל מרוז'ין ונכדו של המגיד ממזריטש וחתנו של רבי מנחם נחום מצ'רנוביל.
תולדות חייו
נולד במזריטש שבאוקראינה לאברהם המלאך בנו של רבי דב בער המגיד ממזריטש. הוא נקרא על שם אבי סבתו רבי שלום שכנא מטורטשין.
בהיותו בן שמונה נפטר אביו (בי"ב בתשרי ה'תקל"ז). היתום הצעיר ואחיו הגדול ישראל חיים נשלחו על ידי אמם - שבחרה שלא להינשא בשנית - לביתו של ידידו של בעלה ותלמידו של חמיה רבי שלמה מקרלין, על מנת שיגדלם ויחנכם בדרכי התורה והחסידות, בראותה בו המוכשר ביותר מבין ידידי בעלה למלאכה זו.
בגיל צעיר מאוד נשא את הרבנית חוה נכדתו של רבי מנחם נחום מצ'רנוביל בעל המאור עיניים, (שהתגורר באותה תקופה בפראהבישט) בת בתו מלכה, אשת רבי אברהם מקאריסצ'וב, כשחלק גדול מחינוכו ספג בבית סבו.
לאחר שעבר חמיו וזקנו - רבי מנחם נחום - לכהן כמגיד בעיר צ'רנוביל, הוענק תפקיד המגיד בעיירה פראהביטש (פוהרבישצ'ה, או פראהבישט בעגה היידישאית, פלך קייב, שבאוקראינה לרבי שלום שכנא. גדלותו העצומה הביאה אליו תלמידים מכל רחבי אוקראינה, ביניהם נמנו רבי נתן מברסלב שאף מציין זאת בכתביו, גיסו (אחי אשתו) רבי ישראל מבאפאליא וגיסו בזיווג ראשון (חתן חמיו) רבי אריה לייב מבענדר (אחיו של רבי משה צבי מסאווראן).
עם אדמו"ר הזקן
הוא היה בידידות עם אדמו"ר הזקן. בעת המאסר בפטרבורג היה מתפלל עליו בכל יום. בי"ט בכסלו ראה קשת בענן בצורה שמבואר בזוהר כי אז הוא ביאת משיח. מכיון שמשיח עדיין לא הגיע הבין כי אדמו"ר הזקן יצא ממאסרו. לאחר מכן כתב מכתב לאדמו"ר הזקן וסיפר לו זאת[1].
בנו היה הצדיק רבי ישראל מרוז'ין.
הוא היה מידידיו הקרובים של אדמו"ר הזקן, וכאשר נאסר אדמו"ר הזקן התפלל עליו רבי שלום הרבה ואף מקובל כי הפסוק אותו אמר אדמו"ר הזקן כשהשתחרר מהמאסר - "פדה בשלום נפשי", כוונתו על ידידו רבי שלום[2].
במכתב לרבי ברוך ממזיבוז'[3] הוא כותב כי שמע מאביו הקדוש:
- מי שחולק על רבי זלמן, הרי הוא בדיוק כמי שחולק על התורה הקדושה, כי בו נכללת כל התורה...
בנו היה הצדיק ר' ישראל מרוז'ין.
הערות שוליים
- ↑ נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 32 בשם תפארת ישראל רוז'ין.
- ↑ ספר הצאצאים
- ↑ הגניזה החרסונית מכתב רעב.