עני
עני הוא אדם שאין לו ממון, (על פי ההלכה - אדם שאין לו מאתים זוז). מוזכר בגמרא בעיקר בנוגע מצוות צדקה.
תנאים ואמוראים רבים היו עניים. ביניהם: רבי חנינא בן דוסא, הלל הזקן (לפני שנתמנה לנשיא), רב הונא (לפני שהתקיימה בו ברכתו של רב), רב יהודה, רבה בר נחמני.
רבי יונתן אומר: כל המקיים את התורה מעוני, סופו לקיימה מעושר, וכל המבטל את התורה מעושר סופו לבטלה מעוני[1]. בספרי מוסר וחסידות מובא כי אין הכונה דוקא לעוני בכסף, אלא גם לעוני בדעת, וכמו שאמרו חז"ל "אין עני אלא בדעת".
החילוק בין עני לאביון
למרות שגם עני וגם אביון הינם אנשים שאין להם כסף די מחיתם, ישנו חילוק ברור בין שני אלו. "עני" אין פירושו שאין לו מאומה; ייתכן שיש לו דברים אחרים, אלא שבנוגע לענין זה הרי הוא "עני", ועל דרך שמצינו בדברי רז"ל[2] "עני בדעת", שונה מכך הינו ה"אביון"[3] ש"תאב לכל דבר"[4].
כאשר רבי אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ אמר לרבי כי "עשירות - היא נסיון, והנני פוחד מהנסיון של עשירות", אמר לו הרבי כי גם עניות היא נסיון, ואדרבה, הנסיון דעניות - שגורם ליגיעה וצער גרוע וקשה יותר[5], ועד כדי כך שאמרו חז"ל[6] שעניות מעבירה את האדם על דעתו ועל דעת קונו! וכיון שכן, מוטב איפוא שיהיה הנסיון של עשירות!...[7].
ראו עוד
עני המהפך בחררה
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==