יחיאל הלפרין (מחבר)
הרב ר' יחיאל ב"ר שלמה הלפרין – נולד בשנת ה'ת"כ (1660) ונפטר בשנת ה'תק"ו (1746) – היה רב, מקובל וחוקר תולדות עם ישראל, אשר שימש ברבנות וכן כאב"ד וכראש-ישיבה מינסק
אודתיו
רבי יחיאל הלפרין (נולד, ת"כ – נפטר תק"ו בערך), בנו של רבי שלמה הלפרין. גאון מופלג בכל התורה כולה ומקובל אלקי. רבה של סוקולוב ולברטוב. מצאצאי המהרש"ל ומיוחס עד לרש"י הקדוש. כיהן בתחילה כרב בהלוסק. משנת תע"א ועד לפטירתו כיהן כרבה של מינסק, שם עמד בראשות ישיבה והעמיד תלמידי חכמים מופלגים.
התפרסם בעיקר על ידי ספרו "סדר הדורות" (קאלרסרוא, תקכ"ט), שמלבד הרישומים המדויקים של סדר הדורות, התנאים והאמוראים, ראשונים ואחרונים, גם חקר בעיון רב בתלמוד הבבלי, והציג בספר הגהות רבות על כל הש"ס, הגהות המשפיעות על לימוד הסוגיות וההשלכות ההלכתיות שלהן. הספר לרוב חביבותו בעולם ההיסטורי והלמדני כאחד, נדפס בעשרות מהדורות. בהתאם לצוואתו עברה רבנות מינסק לבנו ממלא מקומו רבי משה שהיה אב"ד דאלהינוב.
והעיד רבי אפרים פישל אב"ד טיקטין בהסכמתו לספר ערכי הכינויים של רבינו, "שהוא מצווה ועומד מאביו זקנו, ה"ה הרב הגאון החסיד איש אלהים המפורסם מוהר"ר יחיאל שהיה אב"ד ור"מ דק"ק מינצק, שצוה בניו ובני ביתו אחריו שיקבלו עליהם ועל זרעם, להוציא מחשבתו מחשבת הקודש מכח אל הפועל להדפיס ספריו (מתוך הקדמת רבי נפתלי משכיל לאיתן ממינסק לסדר הדורות המתוקן מהדורת ווארשה).
סמכותו
החיד"א כתב עליו בספרו שם הגדולים[1] וז"ל "סדר הדורות מהגאון מהר"ר יחיאל אב"ד דק"ק מינסק… הן הראנו את כחו בתלמוד ועוצם בקיאותו שכל רז לא אנס ליה כאשר יסתכל המעיין ושם נאמר שהיה נכד הגאון מהרש"ל… והרגיל בו יכיר גדולתו כי הבבלי והירושלמי והמדרשים כמאן דמנח בכיסתיה. והקדמתו הארוכה והנוראה ותיקוני הש"ס שאחריה וחלק התנאים והאמוראים מבהילים את הרעיון מראות נפלאות ופלאי פלאות בקיאותו".
אצל רבותנו נשיאנו
דברים בשבחו של בעל 'סדר הדורות' השמיע הרבי בשיחת שבת-קודש פרשת בלק תשכ"ח[2]אחר שציטט את דבריו, וקבע:
אמנם ספר 'סדר הדורות' אינו מקובל בעולם הישיבות – כפי שהתחיל בזמנו של השאגת אריה, שמצד גודל חריפותו, ביטל את מחבר הספר והתבטא, שלא היה לו מה לעשות... ולכן כתב את סדר הדורות – הרי הצמח-צדק מביאו במספר מקומות (ראה 'אור התורה' נח (כרך ג) תרטז,א. בשלח עמ' תכד. נ"ך שמואל-א עמ' לג. סידור עמ' רצט) ובונה על דבריו וכו' (בעיקר בנוגע לספרו 'ערכי הכינויים', אבל גם על שאר ספריו, כולל גם 'סדר הדורות'). ובאמת, הרי זהו ספר שנוגע לכמה-וכמה ענינים עד לתחום של הלכה בפועל. וכמו שכותב בעל סדר הדורות בעצמו בהקדמתו לספרו (בתחלתה).
במשך השנים התבטא הרבי בכמה הזדמנויות אודות גדלותו וסמכותו. כך למשל בהתוועדות שבת-קודש פרשת בחוקותי תשמ"א[3] אמר:
מתעוררת שאלה מספר "סדר הדורות" – שהיה גדול, והצמח-צדק מביאו...
ובש"פ בהעלותך של אותה שנה[4]: הספר 'סדר הדורות' מובא בחסידות בכמה מקומות.
ובשבת-קודש פרשת האזינו תשמ"ב[5]: בדרושי הצמח-צדק מצינו שמביא ריבוי פעמים מה שנאמר בספר 'ערכי הכינויים' לבעל מחבר ספר 'סדר הדורות'. ועל-פי-זה מובן שהוא בר-סמכא כו', מאחר שעל דבריו מיוסדים כמה-וכמה ענינים בדרושי חסידות.
ספריו
- ספרו 'סדר הדורות' שלושה חלקים: א. תאריכים של מאורעות ואישים מבריאת העולם עד שנת ה'תנ"ו (1696). ב. מחקר יסודי ומקיף בתולדות התנאים (חכמי המשנה) והאמוראים (חכמי הגמרא) והדורות שלאחר-מכן. ג. רשימת ספרים ומחברים מבני ברית עד זמנו.
- ספר 'ערכי הכינויים' המהווה קונקורדנציה של השמות והפעלים שבתנ"ך ובש"ס על-דרך הקבלה.
- חידושים בסוגיות מסכתות זבחים-מנחות. מדובר ב – 144 עמודים כתובים בכתב יד קדשו של המחבר.
- הגהות על סדר הש"ס שנדפסו בש"ס וילנא בדפוס האלמנה והאחים ראם.
- ספר הליקוטים
- ספר הכללים.