רב ספרא

רב ספרא (ד'ם' לערך – ד'צ"ח לערך), היה אמורא בבלי מהדור הרביעי.

תולדות חייו

רב ספרא למד אצל רבי אבא בארץ ישראל.

רב ספרא היה סוחר ידוע וזה היה עיסוקיו.

רב ספרא היה ידוע כאדם שמנצל את הזמן ואינו מבטל רגע . על ניצול הזמן של רב ספרא מסופר שתבע אותו אחיו לפני רבא בענייני נכסי אביהם. כאשר שמע זאת רבא הוא פסק לטובת רב ספרא כיוון שמשום שידוע שהוא מנצל את זמנו אך ורק ללימוד התורה, בוודאי שעם עסק בנכסים זה היה למטרת נכסיו.

עוד מעלה נוספת של רב ספרא הייתה האמינות בדבריו. במדרש מביאים אותו כדוגמא לאדם שאינו משקר ועושה את מה שאמר. ועוד מסופר על כך, שכאשר הגיע אליו אדם אשר רצה לקנות סחורה של רב ספרא , אך רב ספרא היה באותה עת בקראת שמע , ולא יכל לענות לו או לסמן לו. הקונה חשב שעליו להעלות את המחיר וכך רב ספרא ירצה למכור (מכיוון שהוא ירוויח יותר). כאשר רב ספרא סיים את קריאת שמע , ענה לקונה שהוא ימכור לו את הסחורה כפי שהציע תחילה, מכיוון שכך כבר רצה רב ספרא, ולמרות שיכל לשנות מדבריו ולמכור בהצעה השנייה, לא שיקר .

בתלמוד

מסופר שר' אבהו שיבח את רב ספרא בפני המינים, ששימשו כפקידי השלטון בקסרין, שאדם גדול הוא, והם ויתרו לו על מכס של שלוש עשרה שנה.

פעם שאלו המינים את רב ספרא לפירוש פסוק אחד, ולא ידע להשיבם. אמרו לר' אבהו: האם לא אמרת שאדם גדול הוא? אמר להם: לא אמרתי אלא גדול בתלמוד ולא במקרא .

רב ספרא הביא עמו מא"י שמועות ומסורות קדומות. חכמים היו מבקשים ממנו שבעלותו לא"י (או בשובו לבבל) ימלא שליחות עבורם.

רב ספרא היה ידוע כאיש אמין גדול. בגמרא מפרשים שהפסוק "ודובר אמת בלבבו" - כגון רב ספרא .

מסופר עוד, שפעם היה לו חמור למכירה, ובא אדם אחד שביקש לקנותו ורב ספרא היה באותו עת עסוק בקריאת שמע.

אמר לו הקונה: מכור לי חמורך במחיר כך וכך. לא השיבו. סבר אותו קונה שלא ניחא לו לרב ספרא במחיר זה והוסיף לו על המקח. לא השיב לו. לאחר שסיים אמר לו רב ספרא: משעה שאמרת לי את המחיר הראשון גמרתי בלבי למכרו לך, לכן לא אקח את התוספת שהוספת.

ועוד מסופר: מר זוטרא בנו של רב נחמן היה הולך מסירכא למחוזא, ורבא ורב ספרא הלכו לסירכא. נפגשו בדרך. סבר מר זוטרא ששני החכמים באו לקבל את פניו. אמר להם: למה להם לרבנן לטרוח כל כך? אמר לו רב ספרא: אנו לא ידענו שמר יבוא, אילו היינו יודעים, היינו טורחים יותר. אמר לו רבא לרב ספרא: מפני מה אמר לו מר כך והביאו לידי חולשת הדעת? אמר לו רב ספרא: וכי נטעה אותו שיחזיק לנו טובה בחינם?.

בגמרא מסופר:

רב ספרא בתר צלותיה אמר הכי: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתשים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה, ובין התלמידים העוסקים בתורתך, בין עוסקין לשמה בין עוסקין שלא לשמה. וכל העוסקין שלא לשמה, יהי רצון שיהו עוסקין לשמה.

אחד ממעשיו של רב ספרא מובא ברש"י :

"בשאילתות דרב אחא (שאילתא לו) והכי הוה עובדא: דרב ספרא היה לו חפץ אחד למכור. ובא אדם אחד לפניו בשעה שהיה קורא קריאת שמע, ואמר לו: תן לי החפץ בכך וכך דמים. ולא ענהו מפני שהיה קורא קריאת שמע. כסבור זה שלא היה רוצה ליתנו בדמים הללו. והוסיף אמר: תנהו לי בכך יותר. לאחר שסיים קריאת שמע, אמר לו: טול החפץ בדמים שאמרת בראשונה שבאותן דמים היה דעתי ליתנם לך".

דברים אלו מהוים מקור לדברי הראשונים ש"ירא שמים יש לו לקיים אפילו מחשבת לבו, שאם חשב וגמר בלבו למכור לו בסכום זה, והלה לא ידע ממחשבתו והוסיף לו על סכום זה, לא יקח ממנו כי אם סכום זה שגמר בלבו, לקיים מה שכתוב: 'ודובר אמת בלבבו'. וכן הלוקח שגמר בלבו לקנות בסכום כך וכך, אין לו לחזור בו, וכן כל כיוצא בזה בשאר דברים שבין אדם לחברו" .

התבטאות הרבי על רב ספרא

באחת התוועדויות התבטא הרבי בהתוועדות יום ב' בחג השבועות (תשד"מ) :

"כידוע דרך העולם בימינו... כדרך התגרים, ועד כדי כך, שהתכונה להיות "דובר אמת בלבבו" היא מעלה מיוחדת שמצינו רק אצל יחידי סגולה מבני ישראל – "כגון רב ספרא"

"