הכיור שבבית המקדש היה כעין מזרקה בעלת שנים עשר ברזים, על מנת שהכהנים ירחצו בו ידיהם ורגליהם לפני התחלת עבודתם במקדש.
לכיור היה מוכני על מנת שבלילה מי הכיור לא יפסלו בלינה.