תפילת נעילה

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

תפילת נעילה היא התפילה החמישית הנאמרת לקראת סיום יום הכיפורים..

שם התפילה ומהותה

שם התפילה נעילה הוא משום שמתפללים אותה לעת ערב, לאחר תפילת מנחה, כשהשמש כבר עומדת במערב ותיכף שוקעת אל מתחת לאופק. בשעה זו של היום היו נועלים את שערי ההיכל בבית המקדש, ובאופן סמלי, בזמן הזה ננעלים שערי השמים, כך שזו ההזדמנות האחרונה לעשות תשובה.

הסבר נוסף לשם נעילה הוא כי בשעה זו ננעלים כל השערים של ההיכלות העליונים, ואף אדם או מלאך לא יכולים להיכנס פנימה חוץ מאתנו, עם ישראל. אנו נמצאים לבד יחד עם ה' בהיכלו. ברגעים האלו אף אחד לא יכול לקטרג עלינו ואלוקים מקבל את כל התפילות והבקשות.

בתורת הסוד ובחסידות מוסבר שבתפילת נעילה קורה משהו מיוחד בנשמה שלנו. בנשמה יש חמישה רבדים. החלק הכי גבוה הוא ה"יחידה שבנפש", היא בעצם נקודת החיבור של יהודי עם אלוקים. ורק פעם אחת בשנה, ביום כיפור, מתגלה החיבור העצמי הזה בין עם ישראל לאביהם שבשמים – וזה קורה בתפילת נעילה, שהיא התפילה החמישית.

בשעת ה'נעילה' מתעורר לחיים הניצוץ האלוקי החבוי בתוך הנשמה של כל יהודי, וזה ההסבר לכך שאפילו יהודים שבדרך כלל רחוקים משמירת מסורת ומצוות, מוצאים את עצמם יוצאים מהבית ובאים להתפלל בבית הכנסת בתפילת נעילה.

אדמו"ר הרש"ב אמר, שלתפילת נעילה מקבל כל אחד מישראל מלמעלה כוחות מחודשים לגמרי, כוחות גשמייים ומכל שכן רוחניים".

סדר התפילה ומנהגי חב"ד

תפילת נעילה

זמן תפילת נעילה מתחיל כשהחמה בראש האילנות, כלומר קרוב לתחילת שקיעת החמה. לפני אמירת 'אשרי' פותחין את ארון הקודש, והוא נשאר פתוח עד אחרי תקיעת השופר שבסיום התפילה.

באמירת החצי קדיש שלפני תפילת נעילה ובקדיש תתקבל שאחריה, אומרים "לעילא ולעילא מכל ברכתא". בתפילת נעילה אומרים "חתמנו" (במקום "כתבנו"), "וחתום" (במקום "וכתוב"), "ניזכר ונחתם" (במקום "ניזכר ונכתב").

אם יום הכיפורים חל בשבת אומרים בתפילת נעילה - "שבתות... בם", כמו במנחה. אומרים "היום יפנה" גם אם כבר העריב היום.

אדמו"ר הרש"ב נהג לומר "ואוצרך הטוב לנו - תפתח", עם הפסק לפני תיבת "תפתח", ו"לנו" נמשך למעלה. אין הכהנים נושאים כפיהם בנעילה אפילו עוד היום גדול. אומרים 'אבינו מלכנו', אפילו כשחל יום הכיפורים בשבת, ואומרים "חתמנו".

באמצע אמירת קדיש תתקבל, אחרי 'דאמירן בעלמא ואמרו אמן', מנגנים את 'מארש נפוליאון', ואחר כך תוקעים בשופר תקיעה אחת.

מעיקר הדין מותר לתקוע אפילו בין השמשות. אבל כמה פעמים אירע בבית חיינו - 770 אצל הרבי, שהש"ץ סיים תפילת נעילה לפני צאת הכוכבים, והרבי האריך בניגון "אבינו מלכנו" וניגון 'מארש נפוליון' עד צאת הכוכבים. ומאחר שהמון העם סומכים על התקיעה ומסיימים מיד אחריה את הצום, יש להיזהר בכל מקום שלא לתקוע לפני צאת הכוכבים.

ערבית במוצאי יום הכיפורים

אודות מנהג השליח ציבור בתפילת ערבית של מוצאי יום הכיפורים יהיה רק מי שיש לו אב ואם כתב הרבי "לא ראיתיו. ובבית הכנסת כאן אין נוהגין כן". את תפילת ערבית מתפללים בקיטל וטלית, אבל בכובע, והטלית על הכתפיים. וכן בעריכת ההבדלה את ההבדל עורכים על נר ששבת, כלומר שדלק מערב יום הכיפורים. העורך הבדלה בביתו מדליק עוד נר מהנר ששבת בביתו ומברך על שניהם. ואם אין בביתו נר ששבת יביא מבית הכנסת, וידליק נר אחר ממנו ויברך על שניהם. ואם אי אפשר, יברך על נר שהודלק מנר בית-הכנסת. אדמו"ר הריי"צ היה מדייק לערוך את ההבדל במוצאי יום הכיפורים בעצמו.

במוצאי יום הכיפורים אומרים: 'גוט יום-טוב'. ובליובאוויטש, ב"אולם הקטן", הכריזו זאת. אחרי הבדלה מקדשים את הלבנה - בחגירת אבנט (אבל לאו דווקא בטלית וקיטל), ונכון לרחוץ את הפנים ולנעול נעליים לפני כן.

קישורים חיצוניים

• מכל נדרי עד נעילה נוסח התפילה על ידי הרב מרדכי צבי ברקוביץ הש"ץ בבית חיינו - 770