תמונה

נדרשת תמונה יפה של הרבי עם כל הארון קודש ברקע. מי שיכול להוסיף תבוא עליו ברכה. אליהו ב. - שיחה, 19:52, ה' באב, ה'תש"ף 19:52, 26 ביולי 2020 (UTC)

ישר כח גדול

תשנה את השם ל לארון הקודש, או לפחות תדאג שגם הורציא הזאת תגיע לאותו מקום. אני מבין שהתעורר בגלל שהתחלתי לכתוב על על זה בערך של ס"ת ב 770, יש הרבה מה להוסיף, במיוחד בקשר לארונות הקודש למעלה.

יש הפניה. אולי נכון יהיה להחליף. הגעתי לערך מ"בקשת ערכים" אבל אני מאוד מעריך את הערך שלך. עובדה שתיקנתי בו איזה דבר אליהו ב. - שיחה, 20:31, ה' באב, ה'תש"ף 20:31, 26 ביולי 2020 (UTC)

אני כעת קראתי שכתבת. שהתחילו לעשות בתי כנסיות וקריאת התורה רק אחרי חורבן הבית? מאיפה באת לזה??

משה תיקן קריאת התורה שני חמישי ושבת עזרא תיקן קריאת התורה מנחה. ועוד.

כנסת הגדולה תקנו ג' תפלות ביום. וכו' וכו'.

ובתי כנסת התחילו אחרי החורבן??

יש בגמלא ובסוריא בתי כנסיות מלפני החורבן.

האם הס"ת שמשה רבינו נתן לכך שבט. איפה שמו אותו?? א' מחב"ד - שיחה, 01:46, ו' באב, ה'תש"ף 01:46, 27 ביולי 2020 (UTC) א' מחב"ד - שיחה, 01:46, ו' באב, ה'תש"ף 01:46, 27 ביולי 2020 (UTC)

כוונתי הייתה לשם "ארון קודש" שכפי הנראה התחיל אחרי שנפרדו מארון הברית. איפה שמו? ב"תיבה" ואכן צריך להדגיש זאת בערך. אליהו ב. - שיחה, 02:23, ו' באב, ה'תש"ף 02:23, 27 ביולי 2020 (UTC)
כידוע חשיבות חב"דפדיא שיהודים מכל הסוגים אף הרחוקים ביותר יכולים לקבל הדבר כפשוט, אני יתקן מעט, אתה תתקן אח" טוב יותר. א' מחב"ד - שיחה, 16:08, ו' באב, ה'תש"ף 16:08, 27 ביולי 2020 (UTC)
בכלל המנהג, כמו שתראה בשו"ע היה שהיו מחזיקים את הספר תורה במקום אחר, כיון שבתי כנסיות היו במקום פרוץ בשדה מחוץ לעיר, כידוע כמה הלכות קשורות לזה, והס"ת היה במקום יותר שמור. להעיר שפעם ס"ת זה היה הספר לימודי, לא כמו שלנו כיום, והרי אפילו אסור לכתוב מגילות מגילות, והיו לומדים או בפנים, או בעל פה, אחרי שהפסיקו ללמוד מתוך ספרי תורה. ניהיו הרבה הלכות וכו'. דרך אגב הרי היו שמים את הדברים ה"הקדושים" ביחד לחם של תורמה וספרי תורה. וכו', כנודע וכו', ולכן גזרו וכו', ונוגע עד היום להלכה בפועל וכו'
אני חושב שכדאי לכתוב הדברים אבל בצורה שיהי' ברור ההשתלשלות, אבל לא להשאיר ספק וספק ספקא שאסור לשנות שום מנהג, כידוע השגור בפי הרבי "טענת ר' יוסי הגליל הידועה", שיש מי שרוצה לומר שבגלל שאצל ר"י (לפני גזרת חכמים) היו אוכלים לכבוד שבת עוף בחלב, וקיבלו על זה שכר מיוחד של אריכות ימים ע"כ גם אנחנו נשנה ונתיר כל דבר. ולכן צריך לכתוב ברור, שזה היה בעבר, אבל מאז וכו', א' מחב"ד - שיחה, 16:13, ו' באב, ה'תש"ף 16:13, 27 ביולי 2020 (UTC)
חזרה לדף "ארון קודש".