זונדל הסופר
הרב החסיד זונדל הסופר היה סופר סת"ם בתקופת אדמו"ר הצמח צדק שלמד את כתב אדמו"ר הזקן ממורו ר' ראובן הסופר שהיה סופרו האישי של אדמו"ר הזקן.
בני הצמח צדק קנו אצלו פרשיות תפילין, והיו נחשבות כמו שכתבם ר' ראובן הסופר עצמו.
אודותיו
אדמו"ר הריי"צ כותב אודותיו:
"הסופר המפורסם החסיד ר' זונדל, תלמיד מובהק להסופר המהולל ומשובח בפי כל הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים זי"ע – החסיד המפורסם ר' ראובן נ"ע מיאנאוויטש – אשר הוד כ"ק אדמו"ר הזקן זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע לימד אותו את כתיבת תמונת האותיות וגילה לו הסוד בעשיית הדיו[1]".
בשנת תרצ"א הובאו לאדמו"ר הריי"צ פרשיות תפילין שיוחסו לאדמו"ר הזקן, ועל זאת חיווה הרבי את דעתו במכתבו הבא:
"כפי שראיתי את הפרשיות קשה ליחסם להסופר ר' ראובן נ"ע – שהיה סופרו המיוחד של רבינו הגדול הזקן נ"ע – ואפשר יש לזה יחס לכ"ק דודי-זקיני הרה"צ והרה"ק מוהר"ר חיים שניאור זלמן זצוקללה"ה מלאדי, אשר זה מתאים יותר לפי הכרה באותיות הכתב להסופר ר' זונדיל נ"ע שהיה בימי כ"ק אאזמו"ר הרה"ק אדמו"ר צ"צ זצוקללה"ה, אשר בני רבינו לקחו אצלם פרשיות, והיה נחשב בזמנו כמו הפרשיות של ר' ראובן נ"ע בזמן אדמו"ר הזקן נבג"מ. אמנם, אם יש על התפילין האלו קבלה איש מפי איש שהם של אדמו"ר הזקן נבג"מ, אזי אין לך דבר שעומד בפני הקבלה[2]".
עשיית הדיו
הדיו שבו היו הסופרים סת"ם כותבים באותו זמן, היה מיוצר על ידם. את סוד עשיית הדיו לימד אדמו"ר הזקן את ראובן הסופר והוא היה עם ברק מיוחד.
באגרת מאדמו"ר הריי"צ משנת תש"ב אל הרב מנחם זאב גרינגלאס הרבי מבקש לדעת:
"אם הוא יודע את הכתיבה בתמונה המיוחדת לכ"ק אדמו"ר הזקן זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ואם הוא יודע לעשות דיו טוב שיהיה לו ברק – גלאנטץ[3]".
בערך באותן שנים ביקש אדמו"ר הריי"צ לעשות צילומים מפרשיות שונות ולברר את צורת האותיות לפי כתבו של הר"ר ראובן; כשהראו לו פרשיות שהיו מיוחסות להר"ר ראובן, אמר הרבי שהוא מסופק האם אמנם נכתבו פרשיות אלו על-ידי הרב ראובן עצמו, או שמא תלמידו ר' זונדל הוא שכתבן. ואף שהכתיבה שלו היתה בדוגמת כתיבתו של מורו, אבל לא עלה בידו לייצר את הדיו באופן המעולה שהיה הר"ר ראובן מייצרו[4].
