רש"י
רבינו שלמה יצחקי, הידוע בכינויו רש"י, נולד לאביו רבינו יצחק הצרפתי, בעיר טרואה (Troyes, 'טרויישׂ' בלשון הימים ההם) שבצפון צרפת קרוב לשנת ד' תתא. ונפטר בשנת ד'תתס"ה, ובה נקבר.
== תולדות חייו ==
בהיותו בן שמונה, עזב את עיר הולדתו טרואה, בדרכו לוורמס, ומיינץ, מרכזי הלימוד היהודי, לאחר שנים של לימוד, בהיותו נשוי עם שני ילדות, חזר רשי לעיר הולדתו טרואה, כדי להנהיג את הקהילה היהודית במקום. בהיותו שם הנהיג רשי את הקהילה בגאון, הוא המשיך לכתוב את פירושיו, [ומתוך ענווה פרסמם בגוף שלישי, וקרא להם עבודות שי (רת של שמו, שלמה יצחקי) יהודי טרואה, הם אלו שהוסיפו את האות ר' המסמלת את רבינו לתחילת המילה, והפכו אותה לכינוי הידוע, רשי.] בשנת 1096, לקראת סוף חייו של רשי, התחיל מסע הצלב הראשון, יהודים באיזור הריין, וביניהם תלמידים ו'חברים' של רשי, נתפסו ונרצחו בידיהם הטמאות של הצלבנים, מיהודי טרואה, נחסך שביל הדמים, אבל לא האימה. בעקבות מסעות הצלב, רשי התמודד עם שאלות הלכתיות בקשר ליהודים שהתנצרו מתוך אונס, ומה היחס אליהם כעת. לעת זקנתו, רשי נשאר בעיקר בביתו, והכתיב לנכדו ר' שלמה בן מאיר [הרשבם].
משפחתו
ההיסטוריה מספרת מעט מאד על אשתו של רשי, דבר המרמז, שאולי היא נפטרה בגיל צעיר לרשי לא נולדו בנים, אלא שני בנות, ובהיות הדבר כך, רשי שיתף אותם בפירושיו, והם עזרו לו בכתיבת פירושו על התנך ועל התלמוד ואף סייעו לו בעניית מכתבים בקשר לשאלות הלכה שנשלחו אליו, מאוחר יותר בנותיו יוכבד ומרים נישאו לשני תח, ר' מאיר ורבי יהודה בן נתן, שעם הזמן כתבו פירושים משלהם לתורה, ילדיהם ונכדיהם היו גם הם מנהיגי הקהילה היהודית בצרפת ונקראו בשם הכולל, בעלי התוספות., וביניהם נכדו הידוע של רשי, רת שהנהיג את הדור הבא בתקופה הקשה של מסעות הצלב.
פירושיו על התנ"ך ועל הש"ס נתפרסמו בכל תפוצות ישראל, אך החיבור שהתפרסם יותר מכל הוא פירושו על התורה.
הפעולה הפנימית של לימוד רש"י על התורה ועל הש"ס
אדמו"ר הזקן אמר פעם: פירוש רש"י אויף חומש איז יינה של תורה, פותח הלב ומגלה אהבה ויראה עצמיות, פירוש רש"י אויף גמרא איז פותח המוח ומגלה שכל עצמי. תרגום מאידיש: פירוש רש"י על חומש הוא יינה של תורה, פותח הלב ומגלה אהבה ויראה עצמיות, פירוש רש"י על גמרא פותח המוח ומגלה שכל עצמי.[1]
הרבי העיד על עצמו:"איך קָאך זיך דָאך בלימוד פירוש רש"י" [= לי הרי יש "קאָך" בלימוד פירוש רש"י][2].
שמו
שמו המקורי של רש"י הינו "שלמה ירחי", ירחי כדי להזכיר שהוא או אביו רבינו יצחק הצרפתי התגוררו בלוניל שבצרפת (פירוש השם 'לוניל' בצרפתית = 'ירח'), מפני שהיו מכנים אותו בתקופה ההיא 'רבינו שלמה', - ר"ש וכדי לא לומר ר"ש שפרושו עני, הוסיפו את השם ירחי או יצחקי לרמז את שם אביו.
רש"י בתורתו של הרבי
| ערך מורחב – שיטתו של הרבי בלימוד רש"י על התורה |
לאחר פטירתו אמו בשנת תשכ"ה החל הרבי לזכרה לבאר מידי שבוע קטע מפירוש רש"י על התורה, ולאורך השנים נצברו עשרות כללים שקבע הרבי בלימוד דברי רש"י, אותם הוכיח מתוך רש"י עצמו והראה כיצד ניתן לראות אותם במקומות נוספים בדברי רש"י.
בשיחה מיוחדת הגדיר הרבי את רש"י כ'מלמד טוב', וכ'ראש המלמדים'[3].
לעיתים מגדיר הרבי את פירוש רש"י על הגמרא כ"פשוטו של ש"ס", כשם שפירושו על התורה הוא "פשוטו של מקרא"[4].
ראו גם
- ביאורים לפירוש רש"י.
- ביאורים לפירוש רש"י על התורה
- כללי רש"י (ספר)
- הספר 'לב החכמה-כללי רש"י'/ מאיר גבריאל מימון - באתר רש"י ופרשת השבוע.
לקריאה נוספת
- יחזקאל סופר, מעייני רש"י - סוגיות ומהלכים בפשוטו של מקרא לאור שיחותיו של הרבי, תשע"ה.
קישורים חיצוניים
- תולדות חייו של רש"י - אתר חב"ד בישראל
- מנחם ברונפמן, הגאונות שבפשטות: מפעלו הפרשני האדיר של רשי על התורה אתר
- גליונות מפעל מתיבתא דרש"י ללימוד והעמקה בפירוש רש"י על החומש
- איך קאך זיך דאך בלימוד פירוש רש"י, סקירה על ביאורי הרבי לפירוש רש"י, בתוך קובץ של ועד חיילי בית דוד, תשרי תשע"ז גליון ג' עמוד 15
הערות שוליים
- ↑ היום יום, כ"ט שבט.
- ↑ התוועדויות תשמ"ה ח"א
- ↑ התוועדויות תשמ"ה חלק א' עמוד 529.
- ↑ תורת מנחם הדרנים על הש"ס, ועוד.