שמואל פבזנר
הרב שמואל פבזנר (פעווזנער) הי"ד היה מבוגרי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב, ומלמד חסידי בעיירה קלימוביץ'.
תולדותיו
נולד בסביבות שנת תרמ"ט בעיירה קלימוביץ' כבן יחיד לבד מהבנות לאביו ר' מרדכי (חיים) פבזנר [1], נינו של ר' מרדכי פוזנר אחיו של אדמו"ר הזקן.
בצעירותו למד בסניפים השונים של רשת ישיבות תומכי תמימים, ובכדי להבדיל בינו ובין ר' שמואל זלמנוב שגם הוא היה בן העיירה קלימוביץ', כינו אותו בשם ר' "שמואל קלימאוויטשער" בעוד את ר' שמואל זלמנוב כינו בשם "שמואל הגדול" על שם קומתו הגבוהה.
בידנו ’הנחה' שכתב ממאמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע ד"ה "החודש הזה לכם — דרוש פר' בא עת"ר" שכתב ר' שמואל בכתב־ידו ושלחו אל אביו כמשלוח־מנות לחג־הפורים.
בשנות לימודיו בישיבה, שימש כגבאי צדקה של קופת גמילות חסדים "פדיון שבויים".
וכך מתאר ר' שרגא פייביש אברהם זרחין את ר' שמואל פעווזנער בזמן לימודו בתומכי תמימים בליובאוויטש אשר בכל זה הי' ר' שמואל אביכם ז"ל. מסוים ביותר כמעט מן היחידים שביחידים. וכן בגמ"ח וביקור־חולים הי' כמעט מן היחידים שבזמנו, דהיינו שהי' צדקה גדולה בת"ת הנקרא בזמנו "פדיון־שבויים" שהוא היה המתעסק והגבאי, וכן הי' דרכו אשר הן בזמן התפלה בשחרית, הי' הפנקס של צדקה זו בידו. אולי יפגש איזו אורח פנים־חדשות, וכן בימים המיוחדים לכ"ק אדמו"ר הרש"ב זצוקללה"ה לקבל אורחים ליחידות אשר היו עומדים אצל שער ק"ק להראות ולראות את פני ק"ק לעת־ערב, הי' גם ר' שמואל אביכם ז"ל עם הפנקס עומד שם לקבל צדקה מהאורחים ולכתוב בפנקס, ועוד הי' עוסק במצוה גדולה, כמו ביקור־חולים, אשר במצוה זו הי' ניכר איך שהוא אוהב־חסד.
ועובדא הוואי בדידי — שהי' זאת בשנת עת"ר, בחדש טבת, בזמן הקור והשלג, והנה קמתי בבקר כנהוג בכל־יום, והנה אין ביכולתי להתפשט את רגלי השמאלית, איך האב זיך פשוט פארקילט פון איין ווינט, והנה הבחורים כמו ... הם הלכו לעבודתם, וכמו כן עוד מהבחורים שהיו באכסניא זאת, כולם הלכו להם, ואני נשארתי גלמוד... והנה באיזה שעה, בא לפני רק שמואל ז"ל עם פנקתו בידו, לבקר אותי, לקיים מצות ביקור־חולים, וכאשר התבונן, וראה מה שנעשה אתי שנכפף הרגל כמו דַלֶד ואי־אפשר לפשוט את רגלי השמאלית, ודבר אלי ברך לבו. ואמר — דלא וועסט זיין אי"ה גיזונט — רק אני הולך להשיג את הרופא. בעת ההיא היה בעיר הזאת (ליובאוויטש) רק רופא אחד מן הערלים, איין פעלדשער, והי' דר בסוף רחוב הנוסע קראסניע בערך שני קילאמעטער, והי' ביום ההוא חשך, ושלג רב, ורוח־סערה, והוא הלך בעצמו ובא והביא את הרופא. ואח"כ כתב הרופא איזה רפואות שצריכים לזה והוא הלך לבית־מרקחת והביא אותם לי. ות"ל אחר איזה ימים עמדתי מחליי זה.
בהגיעו לגיל חתונה, נישא בחודש שבט תרע"ג עם רעייתו בת דודתו מרת אסתר הדסה בת ר' יצחק ופייגע איידעלע[2] אגראשקין שהיתה גם היא בת העיירה קלימוביץ', וקבע אף הוא את מגוריו בעיר.
בתחלה גר סמוך למקום מגורי רעייתו וכאשר קיבל הוראה מהרבי הרש"ב לעזוב את המקום פעם (בגלל עניני שלום בית), הגיע חזרה הביתה ביום ששי, ארז את כל חפציו, ועוד קודם השבת, עבר לכפר הסמוך.
היה ירא שמים בתכלית, ולפרנסתו עסק בחינוך תינוקות של בית רבן.
נספה על קידוש השם בזמן מלחמת העולם השניה על ידי הנאצים בעיירה פאצ'עפ בכ"ט אדר תש"ב.
יחוסו
- אביו ר' מרדכי חיים פבזנר
- זקנו ר' שניאור זלמן
- אבי זקנו בן ר' משה
- זקן זקנו ר' מרדכי פוזנר אח אדמו"ר הזקן
משפחתו
- אחותו, אשת ר' שלמה חיים פלדמן סבו של ר' יהושע זליג פלדמן
- אחותו, שיינע באשע אשת ר' זעליג הכהן רבקין אביו של ר' מרדכי רבקין
- אחותו, חנה מיכלא אשת ר' ישראל לוין המכונה ר' ישראל נעוולער
- בנו, ר' שלום דובער פבזנר - ממנהלי דפוס 'בלשן', קראון הייטס
- בנו, ר' ישראל פבזנר - מחשובי חסידי חב"ד ברמת גן
- בנו, ר' יצחק מרדכי פבזנר - מתושבי ריגא
- בתו רישא אשת ר' חיים הלל אזימוב
- בתו חנה אשת ר' יששכר דב גורביץ
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ בן ר' שניאור זלמן פבזנר. נפטר ונטמן בבית העלמין היהודי בקלימוביץ' בכ"ד אייר תרע"ג.
- ↑ היתה בת מרת בתיה בת ר' שניאור זלמן (סבו של ר' שמואל), לבתיה היו עוד ב' בנות: שימע ופרדע