שם ע"ב

גרסה מ־05:46, 28 באוגוסט 2009 מאת סומכוס (שיחה | תרומות) (עבודה ראשונית, הדבקת מקורות בלבד)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

שם ע"ב נוצר משם הוי"ה במילוי יו"דים. שם זה הוא כנגד ספירת חכמה.

שם ע"ב נוצר משם הוי"ה במילוי יו"דים באופן הזה: יו"ד ה"י ו"ו ה"י.


בפרשה שניה של קריאת שמע, פרשת "והיה אם שמוע", ישנם ע"ב תיבות (עד פסוק "ושמתם את דברי וכו' "), והוא כנגד שם ע"ב

חסד בגימטריא ע"ב.

וגם הטעם מה שנקראי' בשם ע"ב גשרים88 כידוע, דהנה עד"מ הגשר שעושין ע"פ הנהר עושין אותו בבנין חדרים קטני' זה אצל זה ומכסין עליהם ומצדדי' שלהם בנסרים והמים הולכי' בין הגשר העליון וביניהם עפ"י מדידה וקצבה בלבד בצמצומי' הרבה ואם לא בנין החדרים הללו היו המים שוטפי' בשטף רב ויפוצו את הארץ כו' אבל החדרי' עשויי' לצמצם להעביר בהן מי הנהר בצמצום מעט מעט כפי המדה הצריכה כידוע ועל תועלת זה הוא כלל ענין בנין החדרי' ופרטי אופני התחלקו' ריבוי החדרים הוא לפי אופן המצטרך לגשר אם הנהר גדול ביותר ירבו בו החדרים ואם אינו גדול כ"כ ימעטו מספר החדרי' כו' והנמשל מכל אלה יובן למשכיל למעלה כי בהיו' שאור החסד העליון של המאציל הרי הוא יוצא בשפע רב מאד עד"מ הנהר הגדול כו' והנה אם הי' יוצא כמו שהוא לא הי' מתקבל כלל למטה בהשתלשלו' העולמו' עד"מ הנהר הגדול ששוטף כו' ע"כ הוצרך לעשות ע"ב גשרים עד"מ בנין החדרי' הנ"ל והוא להיו' בא אור החסד הזה בהתחלקו' לע"ב חלקי החסד קטני' ושיצומצם על ידן להיו' אור החסד הולך ואור מעט מעט ולא בשטף כו' ולכך נק' שם ע"ב שבחסד עליון בשם ע"ב גשרים כי מטעם תועלת המקבלי' כדי שיוכלו לקבל כו' נתחלק לע"ב חלקי' כו' וד"ל

או י"ל מעלת בהמה שם ב"ן ששרשו מס"ג שלמעלה ממ"ה הנק' אדם גימט' מ"ה, וא"כ שם ס"ג זהו בהמה רבה, והרי יש עוד שם ע"ב שלמעלה משם ס"ג וזהו בחי' אדם הגדול,

נה, ד' יודי"ן הם בשם ע"ב26 [שהרי רק בשם ע"ב, שם הוי' במילוי יודי"ן, יש ד' יודי"ן, משא"כ בשאר השמות ס"ג ב"ן מ"ה, שאין בהם ד' יודי"ן], וענינו בנפש האדם בחי' היחידה, כמבואר בדרוש משכיל לאיתן האזרחי27, ש"איתן הוא עצם הנשמה . . דהנה נשמה שנתת בי טהורה, בראתה, יצרתה, נפחתה . . במדרש28 חשיב ה' מדריגות: נר"נ, חי', יחידה, ובזהר29 כוללם בד' מדרגות: נר"נ, ונשמה לנשמה, נגד ד' אותיות שם הוי'. ואיתן הוא התוקף דנשמה הבא בגילוי בהכח דמס"נ, ואיתן הוא יושן בלתי מחודש, והוא שם ע"ב שאינו מחודש" (משא"כ שאר השמות הם מחודשים).