מסכת עוקצין
מסכת עוקצין היא המסכת האחרונה בסדר טהרות ובששה סדרי משנה. מסכת זו עוסקת בהגדרת המזון הראוי ושאינו ראוי להיטמא, כגון עוקצי הפירות, ומכאן שמה 'עוקצין'. בין הנושאים: דיני חלקים הטפלים למזון ומשמשים לו כקליפה השומרת עליו או כידית אחיזה; דברים שמקובל לאוכלם רק בעיר ולא בכפר, ועוד. מסכת עוקצין מחולקת לשלשה פרקים.
ביאורי הרבי
הרבי[1] מוכיח כי מסכת עוקצין היא מסכת עיונית, ולכן רבן שמעון בן גמליאל שהיה מוגדר יותר כ"סיני" לא היה בקי היטב בעומקה של המסכת, כמובא בסוף מסכת הוריות[2], ולכן כאשר רב יהודה היה לומד את המסכת הוא היה אומר "הויות דאביי ורבא חזינן הכא", כשהוא מתכוין לעומקה של המסכת.
ביאורים נוספים
- פ"ג מי"א. חלות דבש מאימתי מיטמאות משום משקה. שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' כ"ג (עמ' 277)
- פ"ג מי"א. חלות דבש, מחלוקת בית שמאי ובית הלל (ולשיטתם בכל הש"ס.) לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 114 (עמ' 126)
- פ"ג משניות י' י"א י"ב. כוורת דבורים. חלות דבש. עתיד הקב"ה. שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' ד' (עמ' 307)
- פ"ג מי"ב: אמר רבי שמעון בן חלפתא לא מצא הקב"ה כו'. תורת מנחם תשי"ט חלק א' עמ' 294 (עמ' 262)
הערות שוליים
- ↑ שיחות קודש תשל"ב.
- ↑ ראה בערך על רבן שמעון בן גמליאל.