עישון היא שאיפה של עשן לפה או לדרכי הנשימה ולריאות מתוך סיגריה, סיגר, מקטרת, נרגילה ואביזרים אחרים. עישון הוא גם אחת מדרכי הצריכה של טבק ושל חומרים אחרים, אך בדרך כלל מתייחס המושג "עישון" לעישון טבק.

אדמו"ר הריי"צ אפוף מחשבות קודש בשעת העישון

רבותינו נשיאנו - הרבי הריי"צ והרבי - ביקשו שלא לעשן (למרות שהרבי הריי"צ עצמו היה מעשן), במיוחד מצעירים טרם גיל עשרים. מאידך, הרבי לא הטיל איסור מוחלט על העישון.

לדעת הרופאים, בימינו עישון הסיגריות גורם למחלות קשות ואף למוות, דבר שהביא לחקיקה המגבילה את העישון לקטינים ובמקומות ציבוריים.

יחסם של רבותינו נשיאנו לעישון

הבעל שם טוב בעצמו היה מעשן בקביעות, ומסופר כי פעם אחת הראה לתלמידו רבי זאב קיצעס את השמים החדשים שנולדו בעת עישון הלולקא ונתעלף מפחד. כמו כן במוצאי שבת היה מעשן בקביעות[1], ואז היה תלמידו רבי זאב קיצעס שואל אותו שאלות שונות אודות השבת שעברה. באחת הפעמים הגיע אליהו הנביא והביא לו המקטרת והדליק לו את האש לעישון[2]. בעל התולדות יעקב יוסף איחל לעצמו שישיג עבור עבודתו בכל ימי חייו את מה שהשיג הבעל שם טוב בעת עישון מקטרתו[3].

בשם תלמידי הבעל שם טוב מובא סוד העישון, כי יש כמה נשמות יקרות שאי אפשר להם שיחזרו ללבוש גשמי, ועיקר תיקונם הוא בדבר רוחני שהוא הריח ועל ידי זה הוא תיקונם[4].

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

אנקדוטות

בחג השבועות שנת תרפ"ג ביקרו הרב שמחה גורודצקי והרב שמואל מיכל טריינין אצל הרב יוסף רוזין והועלתה שאלה לגבי עישון ביום טוב. העיר ר' שמואל מיכל טריינין שאדמו"ר הרש"ב נהג לעשן ביום טוב בצנעה. השיב לו הרב רוזין: "הרי הוא צדיק עליון והעישון שלו הוא ענין אחר לגמרי".

ביחידות הראשונה שהיתה לרב אשר ששונקין אצל הרבי בעשרת ימי תשובה של שנת תשכ"ז, העניק לרבי חפיסה של סיגרים מרוסיה, והרבי הודה לו ואמר "בכלל אינני מעשן", אך למרות זאת לקח סיגר אחד מתוך החבילה, והורה לו לחלק את שאר הסיגריות בזאל למטה.

הרב צבי הירש רבינוביץ' שזכה להיות עם רבי לוי יצחק שניאורסאהן עד יומו האחרון סיפר, שביומו האחרון פנה אליו וביקש ממנו סיגריה, רבינוביץ שידע את מצב בריאתו רצה להניעו ושאלו, "למה צריך לעשן?" ענה לו ר' לויק "שוטה, הרבי אמר לי לעשן". היה זה בעת ביקורו של ר' לויק אצל אדמו"ר הרש"ב, כאשר הרבי הציע לו סיגריה.

העישון בהלכה

איסור העישון

רבי ישראל מאיר הכהן - חפץ חיים פוסק להלכה, בהסתמך על חוות דעת של רופאים, כי האיסור בעישון סיגריות נובע מהציוויים על שמירת הנפש[5]. לעומתו הרב משה פיינשטיין והרב עובדיה יוסף פוסקים כי הדבר אינו מהווה ביטול ציווי מהתורה, וזאת על פי הפסוק "שומר פתאים ה'" [6] המבטא אמונה כי הקב"ה שומר מפני סיכונים הנובעים מדבר ש"דשו בו רבים" (שנהגו רוב העולם לעשותו). אך גם המתירים סבורים כי על פי רוח ההלכה רצוי שלא לעשן[7].

לעומתם כתב בספר ציץ אליעזר שלא ניתן לומר "שומר פתאים ה'" כאשר על כל חפיסה של סיגריות כתוב שהיא מזיקה לבריאות: "נראה ברור ללא צל של ספק כי אין מקום להתברך בלב (כפי שאחרים רוצים לומר כן) ולהורות כי היות והעישון רבים דשים בו אם כן יש להחיל על זה המאמר ...'והאידנא דדשו בו רבים שומר פתאים ה. דלא אמרו כן אלא במקומות דלא נתגלה בהתם, והמציאות לא הראתה על היפוכו של דבר,... אבל בכגון הנידון שלפנינו אשר בעיקר בעשרות השנים האחרונות לאור המחקרים המדעיים והרפואיים השונים נתגלו בממדים מבהילים היזיקי הגוף המרובים והמסוכנים אשר העישון גורם בכנפיו, והתודעה הזאת גם יצאה כבר טבעה בעולם עד כדי כך שבכמה מדינות גדולות ועצומות יצא החוק מאת ממשלותיהם על חובת ציון אזהרה על כל חפיסת סיגריות האומרת 'הרופא הממשלתי הראשי מזהיר את המעשנים שהעישון מסכן את בריאותם ומזיק לה'... אם כן בודאי ובודאי שאבסורדי הוא להעלים עין מכל זה ולהפטיר כלאחר יד ולומר כי גם על כגון זה נאמר שומר פתאים ה'"[8].

כאשר התבקש הרבי לאסור על חסידיו לעשן נמנע מכך בטענה שחמיו היה מעשן[דרוש מקור], ולעיתים השיב כי מניעת עישון באופן כפוי, ללא החלטה עצמית, הינה בעייתית ויכולה לגרום לבעיות חמורות[9].

עישון ביום טוב

רבותינו נשיאנו לא נמנעו מלעשן ביום טוב, אך ביקשו שבראש השנה לא יעשנו.

בין המתירים לעשן ביום טוב, הציץ אליעזר[10] שמנמק את ההיתר בכך שלמעשנים (הסומכים על המתירים לעשן במשך ימות השנה) נחשב העישון כאוכל נפש.

יש האוסרים את העישון ביום טוב משום שהוא נחשב דבר שאינו שווה לכל נפש[11][12].[13].

קישורים חיצוניים

מדברי רבותינו נשיאנו
פסיקות הלכתיות

הערות שוליים

  1. דעת צדיקים (רודקינזון) ע' ג
  2. סיפורי חסידים תורה סיפור 241
  3. בסוד עבדיך (גרליץ) סיפוק קג ע' לה
  4. בעל שם טוב פרשת משפטים
  5. בספרו ליקוטי אמרים, פרק י"ג.
  6. תהלים קטז ו
  7. הרב עובדיה יוסף בספרו שו"ת "יחווה דעת", חלק ה', סימן ל"ט; הרב משה פיינשטיין בספרו שו"ת "אגרות משה", כרך ה', חלק יורה דעה, סימן מ"ט.
  8. שו"ת ציץ אליעזר חלק טו סימן לט.
  9. ראה במאמרו של שלום בער קרומבי, בית משיח גליון 666
  10. אף על פי שלדעתו העישון אסור בכל ימות השנה מטעמי שמירת הגוף (חלק יז סימן כא).
  11. העישון - סקירה הלכתית הרב ד"ר מרדכי הלפרין, באתר דעת
  12. ה"קרבן נתנאל" (על הרא"ש) מסביר, כי מבואר בגמרא כי רק דברים השוים לכל נפש הותרו ביו"ט, ולא יתכן לקרוא לעישון דבר השוה לכל נפש, כאשר אנשים שאינם מעשנים סולדים מעישון עד כדי בחילה
  13. רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל מיכל ספרין מקאמארנא פוסק כי מכיון שאנשים רבים אינם מעשנים, וכן הנשים אינם מעשנות, וגם אם מעשנות הדבר מהווה פריצות, נמצא כי רוב האנשים בעולם אינם מעשנים, והדבר אינו נחשב שווה לכל נפש