נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)

הרבנית נחמה דינה (א' חשוון תרמ"ב-י' טבת תשל"א) הייתה רעייתו של אדמו"ר הריי"צ הנשיא השישי של חסידות חב"ד, וחמותו של הרבי.

תולדות חייה

נולדה בא' חשוון תרמ"ב בעיר קישינב (מולדובה) לאביה הרב ר' אברהם שניאורסון בנו של רבי ישראל נח בן אדמו"ר הצמח צדק ולאמה הרבנית יוכבד.

בי"ג אלול תרנ"ז בהיותה בגיל 16 נישאה לאדמו"ר הריי"צ. אדמו"ר הרש"ב בחר דווקא בהצעת שידוך זו, על פני שני הצעות אחרות בנימוק שרצונו שבנו יחידו הריי"צ יתחתן עם בת המשפחה^[1]

בקיץ תרפ"ז בעת מאסר בעלה אשר כיהן כאדמו"ר, ניהלה הרבנית את כל מהלך הפעילות להצלתו ושחרורו על אף סכנת הנפשות אשר הייתה כרוכה בפעילות זו תחת המשטר הקומוניסטי.

מאז שנולדה ביתה חנה, לא יכלה לשמוע. הבעיה היתה כל כך גדולה, עד שכשהמטוסים הנאציים הפציצו את וורשא היא שמעה רק אוושות. היא היתה קוראת שפתיים, ותמיד היה לידה עט ודף בכדי שיוכלו לכתוב לה.

לאחר הסתלקות בעלה בי' שבט תש"י הסתגרה בביתה ובמשך ימים שלמים עסקה באמירת תהילים ותפילות, אך בימי חג קיבלה בביתה בפנים מאירות את שתי בנותיה ואורחות שבאו לבקרה. לאחר י' שבט תש"י, במשך תקופה מסויימת, העביר לה הרבי מכתבים שיועדו ל"בית הרבי מליובאוויטש". בתחילה התנגדה להנהגת הרבי ופעלה שחתנה הגדול הרש"ג ימלא את מקום בעלה, אך לאחר תקופה קצרה שינתה את דעתה. בתחילת חודש טבת תשל"א חלתה ובי' טבת תשל"א השיבה את נשמתה לבוראה ומנוחתה כבוד בניו יורק על יד אהל אדמו"ר הריי"צ.

בימי חייה היה נוהג הרבי לערוך בימי חג ומועד את סעודותיו בביתו של אדמו"ר הריי"צ בנוכחות מנין חסידים. בסעודות אלו היו מעמידים מקום בראש השולחן עבור כ"ק אדמו"ר הריי"ץ ואף היו מסדרים עבורו צלחות גביע וחלות^[2], וכל הנוכחים היו מזמנים "ברשות אדוננו מורנו ורבינו". וכן הרבי מיעט מאוד בדיבור^[3] (אלא בעיקר רק ענה על שאלות ששאלו אותו) ורוב הזמן הסתכל על מקומו המוכן של כ"ק אדמו"ר הריי"ץ^[4]. הדבר נמשך עד הסתלקותה.

נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)

תולדות חייה

משפחתה

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים