איסור יחוד
איסור יחוד של גבר עם אשת איש או עם אחת מקרובותיו האסורה עליו מהתורה הוא איסור מהתורה. מדרבנן גזרו גם על יחוד עם אשה פנויה. סנהדרין כא. ב.
יחוד עם אשת איש
בשנת תנש"א התריע הרבי על הפירצה בה בת ואשה נוסעים עם נהג גבר במונית (טעקסי) בה עוברים לפעמים על איסור דאורייתא של יחוד. שהרי בשעה שהמונית עוברת במקומות שוממים שאין שם אנשים, נחשבת שהיית הגבר והאשה במונית לאיסור יחוד, הכרוך בעונש חמור.
גדולי הפוסקים מתייחסים לנושא[1] וקובעים כי אם נוסעים במקום שאין עוברים בו רבים, עוברים על איסור יחוד. לא זאת בלבד, אלא פוסיקם אלו קובעים כי יש להחמיר גם בדרך שעוברים בה רבים, אם הוא באופן שקשה לראות מבעד לחלון את הנעשה במונית. בשעת הדחק יש להקל באופן האחרון, אך אין שום היתר לנסוע עם נהג מונית גבר במקומות מרוחקים מישוב בני אדם.
כמו כן להורים ששאלו אודות אימוץ, אמר הרבי כי עליהם לקחת בחשבון שלא להיכשל באיסור יחוד של גבר עם ילדה מעל גיל 3 או באיסור של יחוד אשת איש עם הנער המאומץ[2] וחיבוק ונישוק, שהרי דין הילד המאומץ כדין זר.[3]