הבעל שם טוב

תקופת לידתו

בשנת ת"ח, חמישים שנה לפני לידת הבעל שם טוב, פרץ המרד הקוזקי באצילים הפולנים, כשבמהלכם בוצעו ביהודים פוגרומים רבים.

במהלך הפוגרומים המכונים גם "פרעות ת"ח ות"ט", נרצחו ונשחטו על קידוש השם או מתו ממגפות מאות אלפי יהודים, הפליטים שנצלו נותרו ללא רכוש וקהילות שלמות נטבחו ונחרבו עד היסוד.

כתוצאה מהפוגרומים וחורבן הקהילות, היה המצב הגשמי והרוחני בעם ישראל בשפל המדרגה. תקופה זו מכונה בחסידות "עילפון", כדוגמת אדם שהתעלף ושקוע בתרדמה.

אדמו"ר הרש"ב אמר שנשמת הבעל שם טוב ירדה לעולם דווקא בזמן זה, כדי להעיר את נשמות ישראל מעילפונם.

בחסידות מוסבר שעל מנת להעיר אדם שהתעלף, קוראים בשמו הפרטי וכך הוא מתעורר. כיון ששם האדם מגיע מעצם הנפש,הרי שעל ידי שמעוררים את עצם, גם האדם מתעורר מעלפונו.

בחסידות מוסבר שכך גם בזמן שעם ישראל היה שקוע ב'עילפון' (בתקופה שלפני לידת הבעש"ט), הקב"ה הוריד לעולם את נשמת הבעש"ט ששמה ישראל, כשם העצם של עם ישראל. זאת על מנת שיעורר את עצם הנפש בעם, וכך גם הם יקומו מעילפונם.