פת ישראל

פת עכו"ם הוא לחם שנעשה מאחד מחמישה מיני דגן, שנאפה על ידי אדם שאינו יהודי.

המקור בחז"ל

מתקנותיהם של חז"ל הם התקנות להרחקת יהודים מגויים שבכלל שמונה עשר דבר. אסרו את הלחם שלהם, את השמן, ואת היין, כדי שלא יתקרבו יותר מדי אחד לשני, כדי שלא יגיעו למצב של חתונה עם בנותיהם ואחר כך יעבדו עבודה זרה (שבת יז, עבודה זרה לו, א-ב).

האיסור תקף גם במקומות שבהם נראה שאין חשש של נישואין, כך, לדוגמה, גם כאשר לגוי אין בת, איתה קיימת אפשרות שיבוא היהודי להינשא

גזירה זו לא התפשטה בכל המקומות, ולכן יש כאלה שנוהגים לקנות פת מאופה גוי במקום שאין מאפייה של יהודים משום שהדבר נחשב כשעת הדחק "חיי נפש". ויש חולקין מה הגדר של חיי נפש ואם רעב או לא. כל זה מדובר אם קנה מחנות, שאז אין חשש חתנות דבמלאכתו הוא עוסק, אבל סתם איש לא.

פרטי התקנה

פת שנאפתה על ידי יהודי מכונה פת ישראל. כדי שתוגדר ככזו על פי ההלכה, מספיק שיהודי ידליק את התנור שבאמצעותו אופים את הפת, יכניס את הפת לתנור או יבצע כל פעולה שתגדיל את האש כמו הכנסת קיסם לתנור (בתנור המוסק באמצעות עץ, בתנור גז מספיק שיהודי יגביר קצת את הלהבות כדי שהפת תיקרא פת ישראל). ויש אומרים שבאמצעות ההסקה זה סימן הכר ויש לו דין של פת ישראל.

הגברת האש על ידי יהודי עוזר רק במקרה של נחתום נכרי ולא בלחם ביתי.הדבר תלוי באפיה ולא בבעלות, לכן אם אפאו נחתום וקנאו סתם גו הפת מותר מצד פת ישראל.

הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.