עץ חיים

המונח "עץ חיים" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו עץ חיים (פירושונים).

הספר עץ חיים נכתב על ידי רבי חיים ויטאל, והוא אחד מהחיבורים היסודיים ביותר בתורת הקבלה. החיבור כולל את תורתו של האריז"ל ואת שיטתו בקבלה, כפי ששמע אותה הרב ויטאל בעצמו מפיו.

את תוכנו של הספר שמע רבי חיים ויטאל במשך השנתיים בהם התגורר האריז"ל בצפת, בין השנים ה'ש"ל-ה'של"ב. בתחילה נכתבו הדברים בקצרה כפי שנאמרו על ידי האריז"ל, ולאחר מכן סודרו על ידי רבי חיים ויטאל בצורה מורחבת ומבוארת בספר עץ חיים.

הספר מובא פעמים רבות בתורת החסידות, ופעמים רבות מוקדשים מספר עמודים רק בכדי לבאר דיוק לשון המובא בספר.

שם הספר

הספר שיועד על ידי רבי חיים ויטאל להוות את ספר היסוד ללימוד תורת הקבלה, נקרא בשם 'עץ חיים' מתוך כוונה לרמוז ל'עץ החיים' שהיה בגן עדן קודם החטא, המהווה את הסמל לתכלית השלימות של טוב וקדושה, דבר התואם את ההסתכלות הכללית על תורת הסוד, פנימיות התורה, שאינה עוסקת בענינים שליליים, אלא עוסקת בחקר האלוקי.

בשמו של הספר רמז המחבר גם לשמו הפרטי, שנקרא בשם 'חיים'.

תוכן הספר

הספר כפי שנהגה ונלמד על ידי רבותינו נשיאינו אינו מחולק לנושאים כלליים, אלא נכתב כשערים כלליים שנחלקו לפרקים. רצונו של רבי חיים ויטאל היה לסדר את הספר לפי שערים כלליים, אך לא הספיק לסדר זאת בעצמו, ותלמיד תלמידו, רבי מאיר פופרש חיבר את הספר 'דרך עץ חיים' (הנפוץ כיום בשם 'עץ חיים') בו כלל את השערים לפי נושאים כלליים, וקרא להם בשם 'היכלות', על פי הסדר אותו קבע רבי חיים ויטאל:

1. היכל אדם קדמון.
2. היכל הנקודים.
3. היכל הכתר.
4. היכל או"א.
5. היכל ז"א.
6. היכל נוקבא דז"א.
7. היכל אבי"ע.

ההיכלות עצמם מחולקים לפרקים, וכל פרק מחולק לענפים שונים (נגזר משם הספר: עץ חיים).

ראו גם

• פרי עץ חיים.