פנים
פנים הוא גילוי ההשפעה בדרך התקרבות ואהבה וחיבה, היפוך בחינת אחוריים "כמאן דשדי בתר כתפוי" (כמי שמשליך מאחורי כתפיו).
בקבלה
בקבלה[1] נתבאר כי בשם ע"ב דא"ק אין כלל בחינות של פנים ואחור, ושם זה מכון כנגד הבחינה שבגולגולת שמעל המצח. רק משם ס"ג דא"ק מתחיל בחינת הפנים, והוא שמקום שיש בו בחינת נקב, כמו העינים והאזנים והחוטם והפה מכונה פנים ואילו מקום שאין בו נקבים אלו נקרא אחור.
בחסידות
גילוי הפנים לישראל נמשך מי"ג מידות הרחמים, ובפרטות ממידת ארך אפים שמשמעותה שיהא גילוי זה ארוך ונמשך עד למטה מאד[2].
ההארה המאירה בפנים העליונים נקראת ואמת, ומשם הארת ש"ע נהורין העליונים, המאירים בתרין תפוחין קדישין דאריך, שהם שני בחינות של הפנים, מימין ומשמאל.
זהו גם ענין לחם הפנים שנערך בשבת, שמורה על בחינה שכולו פנים ואין בו אחוריים כלל, ולכן צריך לחבר ב' הלחמים דשבת אחוריהם הביתה זה לזה ופניהם לחוץ להיות כולו פנים, והוא סוד ב' הלחמים שהם יחודא עילאה ויחודא תתאה, לחם מן השמים ולחם מן הארץ שמתחברין כאחד, שאף לפי קבלת האריז"ל בענין י"ב חלות [כנגד לחם הפנים] מ"מ העיקר הם ב' החלות שעליהם מברך המוציא שמניח אותם זו בצד זו להיות פניהם לחוץ[3].
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ אוצרות חיים שער העקודים
- ↑ ליקוטי תורה שלח לט, ב
- ↑ לקוטי תורה עקב, יז, א