תמימות

תמימות היא מעלה בעבודת ה' הבאה לשקף קבלת עול מלכות שמים שלימה שאינה תלויה דווקא בהבנה. כמובן שמעלה זו אינה סותרת כלל את החובה להעמיק בעבודת ה' כל אחד כפי עבודתו.

תלמידי ישיבות חב"ד נקראים בשם "תמימים" וכשם ישיבת תומכי תמימים.

תמימות בעבודת התשובה

בתורה נאמר "תמים תהיה עם ה' אלקיך".

ענין זה נזכר פעמים רבות בחסידות בנוגע לעבודת התשובה: כך למשל, ביחידות הצמח צדק אצל רבינו הזקן ב' תצא בשישי באלול תקס"ד סיפר לו רבינו: שבת פרשת תבוא תקכ"ח אמר מורי ורבי תורה, והתחלתה: "ושבת עד הוי"ה אלוקיך", וביאר כי עבודת התשובה צריכה להיות עד אשר 'הוי"ה', שהוא למעלה מהעולמות, יהיה 'אלוקיך', אלוקים בגמטריא הטבע, "בראשית ברא אלקים".

כל החבריא קדישא היו בהתעוררות גדולה מתורה ההיא. הרב הצדיק רבי משולם זוסיא מאניפולי אמר, כי הוא אינו יכול להגיע למעלת תשובה כזו, ועל כן יחלק את התשובה לחלקים, כי תשובה - ראשי תיבות: ת, "תמים תהיה עם הוי"ה אלוקיך". ש, "שויתי הוי"ה לנגדי תמיד". ו, "ואהבת לרעך כמוך". ב, "בכל דרכיך דעהו". ה, "הצנע לכת עם אלוקיך".

את ענין של הת, "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" ביאר אדמו"ר הרש"ב: - עבודת התשובה הבאה על ידי התמימות, כמה בחינות ומדריגות בענין התמימות, וביחס אל התשובה העולה על כולנה היא תמימות הלב - הנקראת ערנסטקייט (= רצינות) - כאמור באברהם "ומצאת את לבבו נאמן לפניך".

עניינה

עניינה של התמימות היא קבלת עול מלכות שמים שלימה, וכמענה הצמח צדק לחסיד בקי בש"ס כו' ומשכיל גדול בחסידות: קבלת עול משנה את מהות. על ידי קבלת עול של עבד פשוט, שגם בשעה שישן ניכר עול העבדות שבו, יכול גם למדן וגאון גם להגיע למעלה וחשיבות של יהודי פשוט ותמים בעל מסירת נפש.

המגיד ממזריטש מבאר הטעם שת' של תיבת תמים גדולה: אם נפשך לומר האיך יכול האדם להעלות במחשבתו כל דבר להיות (מתוקן) [ממותק] בשורשו, כתיב תמים תהיה עם ה' [אלהיך]. כתיב ת' [דתמים], גדולה, שלכאורה הת' רחוק מן הא' ת' מדריגות, ואיך יכול (להיות) [להאיר] בו הא'? אך באמת אמירה לגבוה כמסירה להדיוט [דמי. ר"ל] על דרך משל, אם רוצה [אדם] לעלות כשהוא עומד במדריגה תחתונה, אינו יכול להגיע [ולהשיג] למעלה העליונה רק כשהוא הולך ממעלה למעלה. אבל אם הוא עומד שם [למעלה] (תיכף ממעלה התחתונה) [יכול להעלות מלמטה ברגע א']. וזהו אמירה לגבוה וכו'. על דרך משל קטן צריך לילך יותר [מגדול] וגדול אינו צריך כל כך, והמחשבה הוא ג"כ גדול ממעשה [הרבה, ולכן] אינו צריך רק המחשבה ועומד שם תיכף [נ"א: אינו צריך רק שיחשוב במחשבתו ומעלה תיכף לשרשו]. ולכן הת' משתוקקת לא' ויש בו [כל] הת' אלפין, [ולכך התי"ו גדולה שהם מאותיות המחשבה].