ט
תבנית:אותיותהאות ט היא האות התשיעית מאותיות לשון הקודש מספרה 9.
ענינה
הט רומזת למידה הנקראת "חי העולמים" שהוא מידת היסוד, כי זו תשיעית לאותיות וזו תשיעי לאצילות מלמעלה למטה, ועל האות הזה נאמר אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם וגו' וביאור זה כי אות ט"ת עולה א"ח(ד), נתחבר הה"ה עם אחד ואז נקרא צדיק שעולה י"ה כי בנתינת הה לצדק עשה אותה צדקה וזכה להקרא בשם אביו הראשון ונתעלה יותר ונקרא יסוד בשם יסוד היסודות, ונקרא טוב כי סוד היסוד הוא טוב ועולה טו"ב כמו יסו"ד במ"ק כל אחד מהם י"ז ובזמן שהוא יורד יורד בתוספת כבוד וברכה ושפע לצורך העולמים ואז נקרא חי העולמים ומתחבר שם עם ה"א ועולה אחד שהרי אח"ד עם ה עולה חי[1].
הערות שוליים
- ↑ מגן דוד אות ט'