עירוי חמין לצוננין

גרסה מ־02:26, 13 בספטמבר 2016 מאת שלום בוט2 (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – " " ב־" ")

עירוי חמין לצוננין היא שאלה הלכתית הנוגעת למעשה האם מותר לשפוך מים חמים על מים קרים, באופן שהמים הקרים נעשים רותחים על ידי הערבוב.

במשנה

הַמֵּחַם שֶׁפִּנָּהוּ, לֹא יִתֵּן לְתוֹכוֹ צוֹנֵן בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּחַמּוּ, אֲבָל נוֹתֵן הוּא לְתוֹכוֹ אוֹ לְתוֹךְ הַכּוֹס כְּדֵי לְהַפְשִׁירָן

שבת פרק ג, ה

בגמרא (מב, א) מובא עוד: "ת"ר נותן אדם חמין לתוך הצונן ולא הצונן לתוך החמין דברי בית שמאי. ובית הלל אומרים בין חמין לתוך הצונן ובין צונן לתוך החמין מותר בד"א בכוס אבל באמבטי חמין לתוך הצונן ולא צונן לתוך החמין ורבי שמעון בן מנסיא אוסר".

מחלוקת הראשונים

שלשת שיטות ישנן במשנה:

שיטה אחת היא שיטת רש"י, שהחילוק בין המשנה לסיפא הוא שברישא מדובר בכלי ראשון ובסיפא מדובר בכלי שני. ומכיון שכך נמצא שהחילוק שנאמר בגמרא לגבי הסיפא, "אמר אביי הכי קאמר המיחם שפינהו ויש בו מים חמין לא יתן לתוכו מים מועטין בשביל שיחומו אבל נותן לתוכו מים מרובים כדי להפשירן", הוא בכלי שני, שמותר לשפוך בו מים מרובים. נמצא שמותר לשפוך מים חמים לתוך צוננין משום ש"תתאה גבר" אבל להיפך אסור.

ולפי דברי רבי שמעון בן מנסיא שאוסר, משום שההיתר הוא רק לשפוך מים חמים מועטים לתוך מים צוננים, אבל לא מים מרובים. לפי שיטה זו עצמה יש שני דיעות: יש אומרים שההלכה היא כתנא קמא וממילא אין חילוק בין מים מרובים למועטין. ולפי הרי"ף שפוסק כרבי שמעון בן מנסיא ולפי זה יש חילוק בין מים מרובים למועטין.

שיטה שניה היא התוספות בשם רבינו תם שאין כלל חילוק בין מים צוננין לתוך חמים או ההפך, החילוק היחיד הוא רק כמות המים, משום שדרך היא לשפוך את הכמות המועטת לתוך הכמות המרובה, אבל אין חילוק בין הכמות העליונה לתחתונה.

שיטה שלישית היא שיטת הרשב"א, השווה לרש"י בהלכותיה, אך לא בטעמה. לפי שיטה זו אין חילוק בכמות המים, אלא רק בכך שאם הצוננין הם המים התחתונים ויוצקים לתוכם את המים הרותחים מותר, אך לא מטעמו של רש"י מפני ש"תתאה גבר", אלא מפני שהמים מתערבים יחד, וכאשר המים מתערבים יחד אין להם כלל אפשרות לבשל זה את זה, שכן בישול יתכן רק כאשר המבשל עומד בנפרד מהמתבשל.

הכרעת הצמח צדק

הצמח צדק (מסכת שבת, ע' מ') דן בענין שפיכת מים רותחים לתוך שיירי תה. לפי שיטת רש"י והרשב"א נמצא שמותר שהרי המים הצוננין הם התחתונים והמים הרותחים הם העליונים ולפי שיטת התוספות אסור שהרי המים הקרים הם המועטים. ומכיון שבשולחן ערוך פסק כשיטת הרי"ף דהיינו שההלכה היא לא כרבי שמעון בן מנסיא המחמיר אפילו באופן שהמים הקרים הם התחתונים ולפי פירושו של רש"י נמצא שאין כל איסור לעשות כן.

ועוד, שאפילו לשיטת התוספות שהקובע היא כמות המים, יש לצדד כאן בסניף נוסף להיתר: שהרי יש שיטה האומרת שאין בישול אחר בישול אפילו במים שהם דבר לח, ואם כן יש כאן סניף להיתר.

למרות כל זאת קובע הצמח צדק שלכתחילה יש להחמיר לשפוך את המים הרותחים לכלי אחר ורק מהכלי השני לשפוך על שיירי התה.