מעיין שהוא משוך כנדל
מעיין שהוא מושך כנדל הוא פסק יסודי בהלכות מעיין, שקבע אדמו"ר הצמח צדק, ולפיו התיר טבילה במעיינות שיש בהם מי גשמים.
המקור במשנה
קיימים שני חילוקים בין מעיין למקווה: מקווה אינו מטהר בזוחלין - מים שזזים ועוברים מממקומם אלא ב"אשבורן" - מים העומדים על מקומם, ובנוסף במקווה צריך שיהיה שיעור של ארבעים סאה, לעומת מעיין שמטהר במשהו, ואין צורך שיהיו בה שיעור מסויים של מים.
במסכת מקואות פרק א' משנה ז' כתוב: "למעלה מהן מקוה שיש בו ארבעים סאה, שבו טובלין ומטבילין. למעלה מהן מעיין שמימיו מועטין שרבו עליו מים שאובין, שוה למקוה לטהר באשבורן, ולמעיין להטביל בו כל שהוא." ממשנה זו אנו רואים, שמעיין שרובו מים שאובים, נחשב כמקווה לעניין דין אשבורן, ואינו מטהר בזוחלין.
לעומת זאת, בפרק ה' משנה ג' כתוב: "מעין שהוא משוך כנדל, רבה עליו והמשיכו, הרי הוא כמו שהיה. היה עומד ורבה עליו והמשיכו, שוה למקוה לטהר באשברן, ולמעין להטביל בו בכל שהוא". פרשני המשנה פירשו משנה זו, כי מעיין שמושך כנדל הוא מעיין שמימיו זוחלים במקומות הרבה, כשרץ זה שמרבה רגלים, אלא שהמים לא היו זורמים בו בשטף, והוא הגביר את שטף המים בכך שהוסיף למעיין מים שאובים וממילא מימיו זורמים בשטף יותר, ובמקרה כזה המעיין כשר למרות שרובו מים שאובים, ודווקא במעיין עומד שאינו נמשך, והוא בא והמשיכו, המעיין פסול. כך גם פירשו הר"ן[1], והרמב"ם[2].
החילוק בין מעיין עומד למעיין מושך
כך גם פירש הרא"ש בפירוש המשנה: "נדל - שרץ שיש לו רגלים מרובים ודקין, כך מעיין זה נמשכים ממנו נחלים מרובים ודקים. וריבה לתוכו מים שאובים עד שנתחזקו הנחלים ונתרבות משיבתן מטהרה בזוחלין כבתחלה. כיון דבלאו הכי היו זוחלין באותן המקומות אלא שעתה נתרבות זחילתו. אבל אם היה עומד וריבה לו מים שאובה אינו מטהר במקום זחילתו והיינו הא דתנן לעיל בפ"ק במעלה רביעית מעיין שמימיו מועטין כו".
הצמח צדק מסביר כי כוונתו ליישב את האמור במשנה בפרק א' שמעיין שמימיו מועטין והרבה עליו מים שאובים דינו כמקווה, ולפי הרא"ש נוכל לפרש שמדובר במעיין שהיה עומד. אך במעיין שהיה משוך כנדל אף שע"י השאובה הנחלים ומסתמא נתרחבו, בכל זאת, הרי היה זוחל תחלה גם באותו מקום לכן מטהר בזוחלין.
בכך גם מסביר אדמו"ר הצמח צדק, מיושבת הקושיא שהקשו כל הראשונים מעדותו של רבי צדוק, שהעיד ש"זוחלין שרבו על הנוטפין שטמהר בזוחלין", כלומר מי מעיין שנטפו לתוכו מי גשמים, אם רובו מי מעיין שנקראים "זוחלין", המעיין נחשב כמעיין למרות שחלקו מים גשמים. והרי במעיין שריבה עליו כנדל לא מבואר חילוק זה? ומסיבה זו מן ההכרח לומר שלנהר יש דין "מעיין עומד", מכיוון שהוא לא נמשך ממקור המעיין באופן ישיר, אלא הוא נמשך מהמעיין - שהוא נמשך ממקורו, ואין ההמשך ממקור המעיין עצמו. אתם סתומים סתומים סתומים
מקורות
- אדמו"ר הצמח צדק, "מעיין שהוא משוך כנדל", צמח צדק על הש"ס, ברוקלין, תשנ"ה, עמודים 'פ-'פ"א, באתר HebrewBooks