חשמל (בחסידות)

חשמל היא דרגה אלוקית בסדר השתלשלות, המהווה את הפרסה והמחיצה המבדלת בין עולם האצילות והעולמות שתחתיו, ותפקידה הוא כעין מסננת 'הפוכה', שרק הפסולת עוברת דרכה אך החלק המשובח נותר למעלה.

מהות ומקור השם

כבר בספר יחזקאל כאשר הוא מתנבא במראה הנבואה, נאמר:

וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ

— יחזקאל א, ד

החשמל נזכר גם בעשרות מקומות בספר הזוהר, ובספרו של רבי חיים ויטאל תלמידו הקרוב של האריז"ל הוקדש 'שער' שלם לנושא זה.

על פי המוסבר בחז"ל, כותנות העור שהלביש הקב"ה את אדם וחוה היו גם הם בחינת לבוש החשמל.

בתורת החסידות מוסבר על יסוד דברי הגמרא שתיבת 'חשמל' היא שדוגמת הלשון 'עתים חש'ות עתים ממללות' שרומז על ב' ענינים: 'חשות' שהוא ענין השתיקה מורה על שורשה של דרגה זו בחיצוניות בינה של עולם האצילות, שמאיר בה הארת הביטול של ספירת החכמה שענינה הוא שפלות וביטול, ואילו ענין ה'ממללות' רומז על הדרגה כפי שהיא יורדת למטה ונעשית לבוש לדרגות התחתונות של עולם האצילות.

דרגתו

בדרך כלל כאשר מדברים על ה'חשמל' או 'לבוש החשמל' הכוונה היא לדרגה זו כפי שהיא קשורה עם עולם האצילות, כלומר כיצד שהיא משמשת כלבוש ופרסה המבררת את הפסולת ומאפשרת רק לו לרדת לעולמות שלמטה ממנה.

בפרטיות, יש מעין דרגה זו גם בשאר העולמות; בין עולם הבריאה לעולם היצירה, ובין עולם היצירה לעולם העשיה.

בעבודת האדם

בדוגמת מהותו דרגה זו בסדר ההשתלשלות, גם אצל האדם יש מעין זה כאשר הוא רוצה ללמד לתינוק דבר שכל עמוק, שמוכרח 'להלביש' את השכל בדברים פשוטים, וענין 'לבוש החשמל' אצל האדם הוא לשמור שהשכל לא יאבד בתוך דברי המשל וההסבר, ושהתלמיד לא יטעה בהבנת הענין.

בנוגע לקיום המצות מבואר בחסידות, שבכח 'לבוש החשמל' יכול האדם לעסוק בבירור הניצוצות הגשמיים שבעולםתבנית:הערהמאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ב חלק ב' עמוד תקכב., וכאשר אדם מקיים מצוות מעשיות הקשורות עם גשמיות העולם, כגון נתינה צדקה ולבישת ציצית, שענינם הוא קליפת נוגה שהתבררה על ידי מעשה המצווה - יוצר הוא לעצמו 'לבוש החשמל' ששורשו מבחינת עולם התהו שקדם לעולם התיקון והוא נותן לאדם את הכח לעלות מעלה מעלה בלי שיעור.