קהת וייס

גרסה מ־19:27, 24 ביולי 2016 מאת שלום בוט (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – " תפילין " ב־" תפילין ")

הרב קהת ווייס (ז' סיון תרצ"ג-כ"ב אדר תש"ס) היה המנהל הראשון של מחנה הקיץ החב"די הראשון לילדים 'קעמפ גן ישראל', שכיהן גם כשליח הרבי בפיטסבורג, שבפנסילבניה במשך 30 שנים, ומנהל ישיבת 'אחי תמימים פיסטבורג' ורב קהילת 'ישראל הצעיר' בעיר.

הרב וייס

תולדות חיים

נולד בפיטסבורג שבפנסליבניה בחג השבועות תרצ"ג, להוריו יחזקיהו שמואל ואסתר וייס, שהיו מנכבדי הקהילה היהודית המקומית.

כאשר נפתח בעיר הסניף של רשת ישיבות 'אחי תמימים', היה מהתלמידים הראשונים שהצטרפו לישיבה, ובהיותו בגיל 12 בשנת תש"ה נסע לפגוש לראשונה את אדמו"ר הריי"צ ונשאר ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770.

בהמלצת ובהתערבות הרבי, נישא בשנת תשט"ו לרעייתו מרים בתו של ר' משה דובינסקי, והרבי שימש כמדר קידושין בחופה.

קעמפ גן ישראל

בשנת תשט"ז עם פתיחתו של מחנה הקיץ החב"די 'קעמפ גן ישראל' ביקש הרבי שיצרפו להנהלה אדם נשוי ואחראי, והנהלת הקעמפ בחרה ברב וייס שנמנה על מייסדיו ומנהליו של הקעמפ בשנותיו הראשונות.

כאשר ביקר הרבי במחנה, ניהל את הסיור לפמליית הרבי, וזכה ללוות אותה במהלך הסיור בקעמפ.

בשליחות הרבי

בשנת תשכ"ב נשלח על ידי הרבי לעיר הולדתו פיסטבורג, על מנת לעזור לר' שלום פוזנר בניהול סניף ישיבת 'אחי תמימים', ולאחר פטירתו של הרב גינזבורג, מילא את מקומו כמנהלה הבלעדי של הישיבה.

בשנת תשכ"ה נבצר מפעילות ציבורית במשך זמן ארוך בעקבות תאונת דרכים קשה שהיה מעורב בה, והרבי הורה לומר עליו 'מי שברך' במניין התפילה המרכזי ב-770, ולהניח לו תפילין על אף שהוא שוכב מחוסר הכרה.

לאחר שהחלים, נכנס ליחידות אישית אצל הרבי, שם הורה לו הרבי שהיות שפספס את המנהג ללמוד מסכת סוטה בימי ספירת העומר, עליו להשלים זאת על ידי כך שילמד את המסכת יחד עם פירוש נוסף.

במקביל לעיסוקיו בישיבה, פעל להפצת יהדות בין תושבי העיר, הקים גמ"ח שהלווה סכומי כסף גדולים ללא ריבית, והקים מערכת כשרות קטנה שפתחה בפני רבים את האפשרות לשמור על סטנדרט גבוה יותר בשמירה על כשרות המאכלים שלהם.

בשנותיו האחרונות חלה במחלה חשוכת מרפא, ובכ"ב אדר תש"ס נפטר.

משפחתו

  • בנו, הרב יהודה בנימין וייס - שליח הרבי בנורט קרוליינה
  • בנו, הרב שמעון ברוך בן ציון

לקריאה נוספת

  • The Life and Legacy of Rabbi Kehos Weiss - חייו ומורשתו של הרב וייס, בהוצאת המשפחה, תשע"ג