אברהם צבי ברודנא
הרה"ח הרה"ג אברהם צבי ברודנא (תר"י - ירושלים, כ"ט אייר תרצ"ו) היה חסיד אדמו"ר הצמק צדק ולאחרי זה של בניו האדמו"רים. היה רב ברוסיא ולאחר מכן בירושלים.
תולדות חייו
נולד בעיר דווינסק לאביו ר' משה, בגיל י"ג הגיע לולוזין ולמד בישיבה אצל הנאון הנצי"ב כשנתיים ומחצה. הנצי"ב הי' מחבבו, ובתעודה שנתן לו כתב עליו שיהי' מגדולי ישראל.
בשנת תרכ"ט נשא לאשה את בת הגביר ר' שמעון שלמה אראנאוויץ מהעיירה גריווא ליד דווינסק. שם עסק מעט במסחר ובעיקר שקד על לימודו. בשנת תר"ן נסמך להוראה מאת הרב ר' יצחק אלחנן ספקטור מקאוונא ומרבני וילנא.
הרב אברהם צבי, היה מגדולי רבני חב"ד בדורו וזכה לקבל תורה מפיו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק ואחר כך היה מהנוסעים אל כ"ק בניו ונכדיו.
בשנת תרס"א ביקר בליובאוויטש אצל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, וגם עמד בקשרי מכתבים עם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.
רובי תורתו שקיבל מהם רשם בקיצור בספריו על התניא וכן דברים ששמע מפיו של הרב החסיד הגדול ר' [[יחזקאל מיאנאווא]] שממנו למד את ספר התניא קדישא כמפורש בדברי הקדמתו.
שנים רבות שקד הרב מוהרא"צ ברודנא על התורה ועל העבודה ורק אחר גיל ארבעים בשנת תרנ"ג, קיבל עליו את עול הרבנות, תחילה כרבם של קהל חסידי ליובאוויטש בקופישוק שהיתה עיר מבצר לחסידי חב"ד במחוז פוניבז בפלך קאוונא שבליטא, לאחר שהרב החסידי הקודם הרה"ח אבא יעקב בורוכוב שכיהן בה בשנים תרמ"ז תרמ"ט, נשלח על ידי אדמו"ר מוהר"ש לכהן כרב במוסקבה. בשנת תרס"ב נתקבל לרב בעיר ברעזין פלך מינסק. בעת מלחמת העולם הראשונה עבר למוסקבה. לעת זקנתו, בשנת תרפ"ב, עלה לעיר הקודש ירושלים. עזר לו הרב מנחם מענדל דובער ז"ק, אב"ד ריגא, שכתב על כך לרב אברהם יצחק הכהן קוק וביקש את סיועו בהשגת אישורים. בירושלים הוא חי ברחוב ימין משה עוד ט"ו שנה, ושם גם הדפיס את חיבוריו על ספר התניא.
אשתו ושבעת בניו מתו עליו בחייו. נפטר בירושלים בכ"ט אייר תרצ"ו ומ"כ בהר הזיתים.
ידיו של הרה"ג המחבר רב לו בספריו שחיבר בפרד"ס התורה הלא המה: הס' ברכת אברהם (שו"ת) שלשה חלקים ולדברי המחבר ברובם יבוארו דברי שו"ע אדמו"ר ודברי צמח צדק לאדמו"ר נבג"מ. (על ספרו זה קיבל את הסכמת הרב חיים עוזר גראדזענסקי). מגני אברהם (ביאורים בש"ס בעניני הלכה), לחם ערב (שם הספר בגימטריה אברהם צבי, דרושים, השכלה חב"ד), חיי משה (הלכה וחידושים בש"ס בבלי וירושלמי), רמת שמואל (דרושים), חסד לאברהם ארבעה חלקים וספרי לקוטים באורים וקיצור תניא.
כמו כן השתתף בכתיבת חידושי תורה בכתבי עת תורניים שבתקופתו ביניהם: "שערי תורה" (ורשא), "שערי ציון" (ירושלים) "בית ועד לחכמים" (סאטמאר) ועוד.
חיבוריו
- קיצורים לתניא
- ליקוטים ביאורים לתניא
- ברכת אברהם ג' חלקים
- חיי משה
- חסד לאברהם ד' חלקים
- לחם ערב
- מגני אברהם