בקיץ של שנת תשמ"ח, החלו הכנות לקראת הבחירות של שנת תשמ"ט לראשות ממשלת ישראל בארץ ישראל.

הרקע

מפלגת 'יהדות התורה' המייצגת את רוב הציבור החרדי בארץ מורכבת בעיקר משני פלגים, הפלג החסידי והפלג הליטאי, ובאותה תקופה אדם שמיצג הרבה מהציבור הליטאי בארץ, החליט שמעמדו מספיק גבוה בשביל לדרוש לנדות את חסידות חב"ד ולרחק עדה קדושה מקרב הציבור החרדי בארץ. דרישה זו הוא הציג בפני ראשי הפלג החסידי באמרו שאם לא יסכימו יפרשו הליטאים ממפלגה זו ויפתחו מפלגה לעצמם ובכך איים שלרשימת החסידים לא יהיו מספיק קולות בבחירות בטענתו שרוב הקולות למפלגה מגיעים מקרב הפלג הליטאי. יש לציין שצעד זה בא בעקבות תקופה של שנים מספר בהם עשה אותו 'מנהיג' כל שביכלתו כדי לחלק ולפלג את עם ישראל, בהשתמשו בביטויים של 'כבוד התורה' 'דעת תורה' ו'השקפה' אשר באמצעותם החדיר בקרב שומעי לקחו שנאה תהומית לכל ענין שקשור לחסידות ובעצם לכל ענין שעליו עורר כ"ק אדמו"ר שליט"א כגון תקנת לימוד הרמב"ם, שלימות הארץ, תיקון חוק מיהו יהודי ועוד כהנה רבות, וכאמור שלאחר כל הנ"ל החליט שהגיע הזמן להציב דרישה מחוצפת זו.

בשמוע מנהיגי ישראל האמיתיים הלא הם מועצת גדולי התורה ובראשם האדמו"ר מגור בעל ה'לב שמחה' ואחיו בעל ה'פני מנחם' זצ"ל את זממו, וקלטו את חומרת הענין ובמי מעז הוא לשלוח ידו, החליטו פה אחד אשר לא יקום ולא יהיה. הם לא יתנו למעשה של חילול השם בצורה נוראה כזו להתבצע, ועל כן החליטו שלא להענות לדרישות של אותו אחד ובזה בעצם נחלקה מפלגת 'יהדות התורה' לשנים, החסידים קראו לעצמם 'אגודת ישראל' ואילו הליטאים בחרו לעצמם את השם 'דגל התורה'.

וכשמוע כ"ק אדמו"ר שליט"א את כל המעשה הנ"ל, ואת ההקרבה והמסירות שגילו עדת החסידות הכללית ביחס לחסידות חב"ד ולכ"ק אדמו"ר שליט"א בפרט, הוציא הוראה לכללות אנשי שלומינו בארץ אשר למרות שחב"ד באופן רשמי אינה מתערבת כלל בפוליטיקה, באופן חד-פעמי יש לתמוך ברשימת אגודת ישראל אשר סימנם להצבעה בקלפי היה 'ג'.

מיד נכנסו כל עסקני חב"ד להתעסק במרץ לטובת רשימה זו, וכך כל חסידי חב"ד שבכל עיר וקהילה בארץ השפיעו ועסקו ופעלו במרץ על היהודים בארץ באמרם שרצון מנהיג ישראל "הרבי מליובאוויטש" הוא להצביע לרשימה זו, ואכן התוצאות ניכרו ביותר, רשימת 'אגודת ישראל' קיבלה חמשה מנדטים! (באופן שהיו חסרים כ-200 קולות על מנת להגיע למנדט השישי), בעוד שרשימת 'דגל התורה' עברה ממש בקושי את המנדט השני.