שיתוף

"שיתוף" הינה המחשבה כי עזב ה' את הארץ בידי הכוכבים ומערכות השמים, ולאלוקים יש שותפים בבריאת העולם ובהנהגת העולם.

השיטה ושלילתה

תחילתה של סגידה והודיה לריבון אחר חוץ מאלוקים החלה מתוך מחשבה שישנם שותפים אחרים בבריאה. כלומר, על אף שבורא העולם הוא המנהיג והמשפיע בעולם מ"מ ההשפעה עוברת דרך ממוצעים שלהם הבחירה ויכולת החלטה בקשר להשפעות ולכן נקראים שותפים על שם שיש להם כח הבחירה בקשר להשפעה.

ולפיכך, על אף שמודים הם בהנהגתו של ה' בבריאה יחד עם זאת מודים הם ועובדים לממוצעים אלו ומשני סיבות א. לפי שסו"ס ההשפעה באה מרצונם שהרי בידם הבחירה ב. לפי שבידם הבחירה והאפשרות להוסיף בהשפעה (לא מפני שהם מקור ההשפעה אלא מפני שדרכם עוברת ההשפעה)

יהודי מצווה שלא לחשוב כי ישנו שיתוף, ועליו להאמין באחדות ה' שאין עוד מלבדו ושהכוכבים ומזלות הם רק כגרזן ביד החוצב - כלי ללא בחירה דרכו מעביר אלוקים השפעה לעולם. הגויים אינם מצווים להאמין כך, אך הם מצווים באיסור עבודה-זרה - כחלק משבע מצוות בני נח.

זאת משום ששרש אומות העולם הוא מע' שרים דנוגה - המעלימים ומסתירים על האמת שבאחדות ה', ולכן אין האומות מסוגלים לבוא לידי ביטול מוחלט כפי ששלילת השיתוף מחייבת, וטועים בכך שמחשיבים את עצמם ואת הנבראים כולם למציאות קיימת - נוספת על מציאותו של הבורא יתברך, באמרם שההוי-ה הקיימת משותפת לשני גורמים - בורא ונבראים. ובזה הם שוללים וכופרים בבלעדיות המציאות של ה' - אחדות ה' האמיתית, האומרת שאין עוד שום מציאות מלבדו.

ואף על פי שמודים במציאותו ואדנותו של הא-לקים בעולם, אולם כופרים באחדותו האמיתית של ה' - שאין עוד מלבדו.

אבל בני ישראל שנשמותיהם הן "חלק אלקה ממעל ממש", מאמינים בני מאמינים, מצווים על שלילת השיתוף כמו שכתוב: "שמע ישראל גו' ה' אחד", וזאת על ידי החדרת התודעה של אחדות ה' האמיתית - שנחוש שכל הבריאה אינה אלא התגלות כח הבורא - המאוחד בו, ואינו מציאות נפרדת לעצמו ח"ו.