כינוס תורה
כינוס תורה הינו כינוי להתכנסות של יהודים בכדי לדון ולשוחח בדברי תורה.
מנהג ישראל לערוך כינוס כזה, בכל איסרו חג (היום שאחרי החג), או בימים הסמוכים לו. הרבי השתתף לעיתים בכינוסים אלו על ידי אמירת שיחה תורנית שנאמרה בהתוועדויות החג[1]. פעמים רבות הרבי אף היה מעניק לאחראים שאריות מהתקרובת שהוגשה לפניו בשעת ההתוועדות כדי שיחלקו אותה בין המשתתפים.
הרבי עודד את החסידים להשתתף בכינוסים אלו, ואף הביע חוסר שביעות רצון כאשר ראה חסידים שמסתובבים מחוץ ל-770 בשעת הכינוס תורה[2].
בקשר עם כינוסים אלו, עורר הרבי אודות הדפסת קבצי חידושי-תורה שנאמרו בהזדמנויות אלו, ובכלל.
בשנת תשל"ט, הציע הרבי לערוך - ביום נפרד - 'כינוס תורה' גם לנשים, שיעסוק בעניינים הנוגעים לנשי ובנות ישראל כגון: טהרת-המשפחה, כשרות האכילה ושתייה והדלקת נרות שבת קודש ויום-טוב.[3].
הערות שוליים
- ↑ שיחת יום ב' דחה"ש תשל"ח סי"ט. וראה 'התוועדויות' תשמ"ב חלק ג' עמ' 1581. 'התוועדויות' תשמ"ט חלק ג' עמ' 294.
- ↑ כך מעיד הרב ישעיהו הרצל, מהתרחשות שאירעה עימו.
- ↑ שיחת יום ב' דחג-השבועות, הנחת הת' סנ"ו.