יעקב לייב מראססנע

גרסה מ־18:52, 17 במרץ 2014 מאת שלום בוט (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – " שערי אורה " ב־" שערי אורה ")

החסיד רבי יעקב לייב, נולד בראססנע, הוא היה יהודי פשוט, אך ירא שמים גדול.

על אודות דרך עבודתו מסופר, כי הוא שמע מהמלמד שלו רבי אברהם שני מאמרים שעשו עליו רושם גדול; האחד - מאמר הגמרא המתפלל צריך שיראה כאילו שכינה כנגדו,[1] והמאמר השני - נשאת ונתת באמונה. [2]

כשאותו בחור יעקב ליב נעשה לחתנו של אליהו הבדחן והתפרנס כחנווני קיים את הנשאת ונתת באמונה בהקפדה.

בשנות ילדותו של אדמו"ר הריי"צ היה כבר ר' יעקב ליב אדם ישיש. בגיל ששים מסר את חנותו לילדיו, לו ולאשתו היתה דירת-חורבה קטנה ליד "בנימין'ס שטיבל" בו שימש כשמש בהתנדבות, והתפרנס מגנו ומעבודת אשתו במריטת עופות, העמדת ירקות שונים ועזרה בשמחות.

הרבי מהר"ש, אמר לאחד מגדולי החסידים באותה תקופה, משכיל חסידי שהיה בקי בכל ספרי החסידות הנדפסים ודיבר חסידות בביאורים והסברים עמוקים: עליך להסתכל על תפילתו של יעקב ליב השמש, תפילה אחת שלו שווה יותר מכל ההשכלה שלך.

ר' יעקב לייב היה בוכה רבות באמירת סליחות. כששאלוהו: ר' יעקב לייב, מדוע אתם בוכים? ענה: חלילה, אינני בוכה, אני רק מנגב את הבוץ המתאסף במשך כל השנה.

המלמד של אדמו"ר הריי"צ, החסיד רבי ניסן, סיפר על תשובתו זו של ר' יעקב ליב לאדמו"ר הרש"ב, והגיב על כך: במאמרי הגמרא והמדרש המשבחים את היהודים הפשוטים, ישנן שתי התבטאויות. בגמרא[3] כתוב: אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרימון. במדרש [4] כתוב: הריקין שבכם רצוף תשובות כרימון. מצוות ותשובות הן יראת שמים והשכלה, יהודי ירא שמים פשוט הוא גם בעל השכלה, אלא שזה מתבטא בצורה עצמית פשוטה. בהסברו של אותו רבי יעקב לייב, מונח הסברו העמוק של אדמו"ר האמצעי[5] על הפסוק "אם תכבסי בנתר", שישנן דמעות המיועדות לכיבוס הנשמה, ולא ההתרגשות בהם היא העיקר. [6]

הערות שוליים

  1. סנהדרין כב א.
  2. שבת לא, א.
  3. סנהדרין לז, א.
  4. בראשית רבה פל"ב.
  5. דרך חיים ד"א ס"ג. שערי אורה ד"ה בכ"ה בכסלו סי"א וי"ב. כתבים.
  6. ספר השיחות תש"ג עמ' תק"ד תק"ה.