כפירה
כפירה היא היפך האמונה. כשם שאמונה שלימה ואמיתית היא למעלה מטענות ומענות, כך גם הכפירה במיטבה, היא היפך האמונה ללא היגיון. אדם המתלבט וחותר להגיע אל האמת, עדיין אינו נחשב לכופר, למרות תהיותיו ושאלותיו.
בהזדמנות מסויימת אמר הרבי מליובאוויטש[1]: יהודי נקרא מי שכופר בעבודה זרה.
הרבי אמר לו גם כי בביטוי "כופר בעבודה זרה", אין הכוונה דווקא בעבודה זרה ממש, אלא כל דבר שזר לאידישקייט - ליהדות ולהר סיני הוא זר לו, והוא כופר בו.[2]
הערות שוליים
- ↑ לאריאל שרון, על פי מסכת מגילה
- ↑ וכן מובא גם בשיחות קודש תשכ"ז חלק ב' עמ' ה' (277)..