סדר קדשים

גרסה מ־06:42, 16 במרץ 2014 מאת שלום (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – " כמ"ש " ב־" כמו שאיתא ")

סדר קדשים הוא סדר משניות העוסק בהלכות הקרבנות והמנחות, בית המקדש והעובדים בו, והמסתעף.

חיוב לימוד סדר קדשים

אדמו"ר הזקן פוסק כי מי שרוצה לבטל כל ימיו כדי ללמוד תורה כבן עזאי אין בידו עוון.

לפי הדיעה האומרת שהטעם של חשיבות התורה על פני מעשי המצוות הוא משום שמביא לידי מעשה, ולכן גם נדחית מצוות פריה ורביה, אם כן בסדרי קדשים וטהרות לכאורה לא שייך טעם זה. בכל זאת מוכיח אדמו"ר הזקן שגם בסדרים אלו רשאי לבטל מפריה ורביה כדי ללמוד תורה, שהרי כך היא ההלכה סתמא ילמוד תורה ואח"כ ישא", מבלי לחלק בין סדר לסדר, וכן פסק הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה פ"א, (והיינו אפילו אחר כ', כמו שאיתא באה"ע סי' א'), משמע אפילו זרעים קדשים וטהרות, יכול ללמוד כל כך עד שיזכור בעל פה המשניות והברייתות וליבטל מפריה ורביה. ומי שנפשו חשקה כבן עזאי יכול ליבטל כל ימיו גם בשביל ידיעת זרעים קדשים וטהרות שלא ישכח דבר מהם.

ראיה נוספת מביא אדמו"ר הזקן, שהרי אם אין ההלכה כן, גם רוב סדר נשים ונזיקין לא היה מותר ללמוד קודם שישא במקום שיש דיינים הרבה זולתו, ועוד דמצוה דגופא עדיפא כדאיתא בגמרא שם, אלא ודאי דמצוות ושננתם וכן לאו ופן יסור קאי על כל התורה כולה שבעל פה, שהיא פירוש כל התרי"ג מצות שבכתב גם שאינן נוהגות עכשיו, וגם המסורות לכהנים ולמלך, וגם כל דרשות הפסוקים שאינן פירוש התרי"ג מצות והן ההגדות.

ראיה נוספת שגם זה הוא בכלל מצוות תלמוד תורה, מכך שחייב אפילו ללמדם לתלמידים בחנם ואסור ליטול שכר משום מה אני בחנם כו', מכך נראה שזה הוא חיוב מהתורה ללמוד סדרים אלו[1].

כן גם מוכח שהרי כתוב סתמא כל השוכח דבר אחד ממשנתו כו' משמע אפילו בקדשים וטהרות, ואילו לא היה חיוב מהתורה ללמוד ולידע כל פרטי ההלכות לא היה מתחייב בנפשו כשלמד ושכח דבר אחד ממשנתו, אף שיודע כללות ההלכות רק ששכח פרט אחד מהן[2]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שהרי הגמרא שם אין מחלוקת, שבנדרים דף ל"ה כתוב ומלמדו מדרש, הלכות כו', משמע אפילו קדשים וטהרות לא דמי לפיסוק טעמים, דשרי בשכר למ"ד לאו דאורייתא, עין שם דף ל"ז וברא"ש שם, דמדרש היינו ספרא דרובו ככולו הוא בקדשים וטהרות.
  2. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן קו"א יורה דעה הלכות תלמוד תורה פרק שלישי.