שלוש

המספר שלוש מורה על כך שהשתיים - הבורא והנברא - התאחדו ביחד. אופן זה של אחדות, אף שאינו אחד לגמרי, מכל מקום דוקא הוא מורה על אחדות אמיתית (וזהו ענין השלום שנעשה דוקא בין שני אויבים), וזהו ענינה של ספירת התפארת, שהיופי נעשה דוקא מהתכללות של שני הפכים.

כמו כן שלוש מורה על תוקף מיוחד כי "בתלתא זמני הוי חזקה" (בשלושה פעמים נעשתה חזקה). כלומר, שדוקא בפעם השלישית שנעשה משהו זה מורה על תוקפו. ולכן תוקפה של אומתנו הוא בכוח שלושה אבות.

שלושה ימים קודם השבת כבר מכינים אליה, וכן היא טורפת (משפיעה על) שלושה ימים לאחריה.

עמנו עם משולש הוא - בכהנים לויים וישראלים, תורתנו משולשת - תורה נביאים וכתובים, תורתנו ניתנה בחודש השלישי - סיון ביום השלישי לימי ההגבלה. וזאת כיון שתורה היא תפארת - המידה השלישית, והיא כנגד ג' המוחין (ג' ראשונות). ולכן גם אוכלים שלוש מצות בליל הסדר. ואומרים שלושה דברים - שיציאת מצרים היא הכנה למתן תורה.

החכמה והבינה מחולקים והפכיים אך מתחברים על ידי הדעת - השלישי. כן גם השכל והמידות מתחברים על ידי הדעת.