שבת סליחות

שבת סליחות הוא כינוי מקובל לשבת שערב שבוע הסליחות. בשבת זו, חסידים רבים נוסעים לרבותיהם, כדי לזכות להשתתף במעמד הסליחות שבמוצאי שבת. בנוסף, קרויה השבת כך מכיוון שהיא הכנה לעבודת הסליחות שמיד לאחריה.

שחרית

גם בשבת זו אומרים, קודם תפילת שחרית, את כל התהילים, אף-על-פי שאין מברכין את החודש. אין מברכים את החודש.

הבעש"ט אמר, שבשבת זו הקב"ה בעצמו מברך את החודש השביעי, המושבע והמשביע ברוב טוב לבית-ישראל על כל השנה, ובכוח זה ישראל מברכים את החודשים י"א פעמים בשנה.

אומרים 'אב הרחמים'.

צדקה

בשבת שלפני ראש-השנה – יש להתחיל בשבת עצמה בצדקה באופן המותר בשבת, על-ידי צדקה דמאכל ומשקה (לחיים) או על-ידי צדקה רוחנית, כמו נתינת עצה טובה, ועל-אחת-כמה-וכמה לימוד תורה, ועוד וגם זה עיקר – קבלת החלטה טובה (כולל הסכום!) שתיכף ומיד לאחר השבת יקיים... [נתינת ממון בפועל, להפריש לעצמו ולתיתה לעני או לגבאי בבוקר].

סעודה והתוועדות

לאחרי התפילה – התוועדות בבית-הכנסת, מכיוון שנהגו חסידים להתוועד בכל שבת סליחות, ואף במוצאי-שבת-קודש – כהכנה לאמירת הסליחות.

סעודת ש"ק של שבת סליחות על שולחנו של אדמו"ר מוהרש"ב היתה שונה מסעודות הש"ק דכולא שתא, שהיתה קצרה מהן בהרבה. בכלל הסעודות בליובאוויטש לא נמשכו זמן רב, אלא שלפרקים היתה הסעודה מתארכת מתוך סיפור מעשה וכד'.

הלבושים

אדמו"ר מוהרש"ב היה מחליף את מלבושיו של שבת למלבושי חול, וכך יצא לסליחות בכובע של חול.

שעת אמירת הסליחות

סליחות הראשונות - מתחילין אחר, ובסמוך, לחצות לילה.

מקורות

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)