השואה הינה האירוע הטראגי ביותר בתולדות העם היהודי. כ-6 מיליון יהודים הי"ד, נספו תחת המגף הנאצי כשמטרתם האמיתית הייתה להכחיד את כל העם היהודי ברחבי העולם; תוכנית שב"ה לא עלתה בידם. בעקבות השואה, ירדה רוחם של רבים מהניצולים והאנשים שחיו את הכאב שבשואה, וחלקם חדלו לקיים תורה ומצוות ל"ע.

יחסו של הרבי מלך המשיח לאנשים אלו ידוע במשל אותו הביא הרבי לאותם אנשים לגבי אדם הנכנס לחדר ניתוח. אותו אדם, שאינו מבין מאום ברפואה, ינסה להבין את מהלכיהם של הרופאים. אך כאשר יניף אחד הרפאים את ידו לקחת את הסכין, יתפרץ אותו אדם וינסה למנוע את ביצוע הניתוח. "הייתכן" - יצעק הוא, "הרי סכין זה לא רק שלא יוסיף לבריאותו של האיש, אלא אף עלולה להמית אותו ולשים קץ לחייו הקשים בלאו הכי".

הרי כל אחד מבין, ממשיך הרבי ומבאר את נקודת המשל, שסכין זה הוא זה שיציל את האדם השוכב כעת על שולחן הניתוחים. לא יעלה על הדעת לומר שהרופא עושה את מעשיו מתוך הפקרות וחוסר התחשבות בפעולותיו של החולה. כך גם כאן, אמנם איננו מבינים את השואה, ונדמים אנו לאותו אדם המנסה להבין את מעשיו של הרופא. אך כמו שבמשל, ברור שהרופא יודע מה הוא עושה ואנו סומכים עליו, כך גם הקב"ה עשה את השואה. איננו יודעים למה, אך אל לנו להסיק מכאן מסקנות שליליות.

הרבי באירופה

בתחילת השואה, שהה הרבי באירופה במדינת צרפת. בהיותו שם דאג הרבי ליהודי העיר כמו גם לפליטים שהגיעו ממקומות אחרים, ודאג לרומם את רוחם של היהודים במקום. מהסיפורים הידועים אודות פעילותו של הרבי מלך המשיח במקום, יודעים אנו על סיועו לפליטים בכניסה לבתי המלון.

מנהלי המלונות לא רצו להכניס פליטים למלונותיהם מחשש שלא ישלמו, כיוון שלא היה לפליטים כסף. לכן, הגיעה החלטה ממנהלי המלונות שלא להכניס אדם שאין בידו רכוש בשווי של מאה דולר. הרבי, הסתובב עם שטר כזה, הביאו ליהודים שהיו צריכים להיכנס לבתי מלון, ולאחר שהצליחו לקבל חדר, נטל את השטר והעבירו ליהודים נוספים.

כמו כן, ידוע כי הרבי הקפיד מאוד שלא יחשבו עליו כי אינו יהודי. כפי שמספרת הרבנית שבעת הרישום שביצעו הנאצים ימ"ש על אודות 'דתיותם' של האנשים בצרפת, נרשם כי הרבי ואהרבנית אינם "אורטודוכסים". הרבי נסע לגרמניה ודאג שיהיה רשום כי הם "יהודים אורטודוכסים" ולא דתיים סתפ, כדי שלא ישתמע מכך שמא אינם יהודים. כל זה בעיצומה של המלחמה!

לאחר השואה

לאחר השואה, בעת שהיהודים התקבצו למחנות פליטים עד שתאושר עלייתם ארצה, דאגו הרבי הריי"צ והרבי מלך המשיח, שחסידים יסתובבו ויעוררו את רוח היהדות בין היהודים במקום. אחד הידועים יותר בין אלו שפעלו במחנות, היה הרב זלמן לוין, שפעל במחנה יחד עם הרב יעקב פלס ור' זושא הפרטיזן. הם השתדלו לקבל מקום מתאים לבית הכנסת, ווידאו שיהיו תפילות, שיעורי תורה, פעילויות עם הילדים במקום וכל דבר שהיה אפשרי לדאוג במקום.

ממזכירות הרבי הריי"צ שלחו להם ספרים וחומר על יהדות נצרך, כמו גם אוכל כשר מינימלי, אותו לא יכלו להשיג בתנאים לא תנאים ששררו במחנות. הפעילות התפרסה על פני מישורים רבים, ורבים הם היהודים שיהדותם ניצלה בזכות פעילות זו.

יחסו של הרבי לאותם אנשים שלא הצליחו לשמור את הגחלת היהודית בוערת בליבם, והמכה הייתה קשה מידי בשבילם מכדי להמשיך הלאה ידוע, ותמצית מרעיון תשובתו של הרבי לאותם אנשים, מובא בראש העמוד.