עתיד חזיר להטהר
עתיד חזיר להטהר הינו אחד מהיעודים שיתרחשו בימות המשיח בו יטוהר ויותר אכילתו של החזיר, בכך יהפוך מסמל של מאכל אסור להיתר גמור.
מקור היעוד
המקור ליעוד זה הינו בתנחומא[1]: "למה נקרא שמו חזיר שעתיד לחזור להיות מותר".
האור החיים מוכיח יעוד זה מן הרמז בפסוקי התורה האוסרים את אכילת החיות הטמאות, בהם החזיר מוזכר בסיום לאחר כל שאר החיות[2].
השינוי ביחס אל החזיר אינו מצד שינוי בהלכה, כי אם בחזיר עצמו, אשר יתחיל "לעלות גרה" ובכך יתקימו בו סימני הכשרות[3][4].
במדרש שוחר טוב[5] מובא מחלוקת האם שאר הבהמות גם יטהרו. הרבי כותב באגרת[6] שבתקופה ראשונה בימות המשח רק החזיר יטהר ובתקופה השניה כשרוח הטומאה תבטל לגמרי, יטהרו כל שאר החיות.
בתורת החסידות
בתורת החסידות מובא שחזיר הוא מקליפת נוגה שמעל שלוש קליפות הטמאות בהם שאר החיות הטמאות, לכן רק החזיר יזדכך ויטהר כי שלוש קליפות הטמאות אינם מתבררים לעתיד לבוא, בשונה מקליפת נוגה שהיא מתבררת[7].
ההוראה בעובדת ה' מיעוד זה
הרבי לומד הוראה בעבודת השם מיעוד זה. שני הסימנים "מפריס פרסה" ו"מעלה גרה" מסמלים שני אופנים בעבודת ה', מפריס פרסה מסמל את המעשה בפועל, העלאת גרה מלמד על בירור וזיכוך החלק הרוחני שבמעשה.
ההוראה הנלמדת מכך, אדם המקיים רק מצוות מעשיות ללא החלק הרוחני[8] זה גם טוב כי לעתיד לבוא יטהר ויהיה בו גם את החלק הרוחני[9].
הערות שוליים
- ↑ במכתב שנדפס בלקוטי שיחות חלק י"ב, עמ' 175 מביא הרבי את כל המקורות
- ↑ אור החיים שמיני יא, ג, ז
- ↑ שיעורים בספר התניא, ליקוטי אמרים פרק נ'. וכן מובא ביבא לוי פ' שמיני, תורת משה (חתם סופר) פ' שמיני
- ↑ בשיחת אחרון של פסח תשמ"ה הסביר הרבי, אשר אי אפשר לומר שישתנו הסימנים בחזיר (כי אז איננו חזיר), אלא יהיה זה חידוש בהלכה. אך חסר שם הביאור בזה
- ↑ תהילים פרק קמ"ז
- ↑ אגרות קודש, ח"ג ע' קנ"ג
- ↑ מאורי אור וכן אור התורה ויקרא, הוספות א', עמוד רל"ט
- ↑ כמו החזיר בזמן הזה שרק מפריס פרסה
- ↑ ש"פ ויצא תשנ"א סעיף ח'