שיחה:ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)

חסר בערך על ישיבת חח"ל, ר"מ הרב מנחם כהן, וכמו"כ משפיע חדש שהצטרף הרב יהודה ליפסקר משפיע שיעור א'

כדאי להוסיף את ההסבר על שם הישיבה "חסידי חב"ד ליובאוויטש", כדלהלן:

כל הישיבות שהרבי עצמו הקים במשך שנות נשיאותו (עד לפטירתו של הרש"ג זצ"ל) לא נקראו תומכי תמימים באופן רישמי וזאת מכיון שישיבות תומכי תמימים היו תחת נשיאות הרש"ג והרבי רצה אותם תחת נשיאותו הישירה.

בישבות אלו נכללות, למשל: ישיבה גדולה ליובאוויטש לונדון, ישיבה גדולה ליובאויטש מלבורן, ישיבת אור אלחנן חב"ד לאס אנג'לס, ישיבה גדולה חב"ד מיאמי ועוד.

יוצאי דופן הישיבות שהוקמו, בתור סניפים ליישבות תומכי תמימים המרכזית ב770 או באה"ק, שנקראו גם הם תומכי תמימים וזה כולל בין היתר, את ישבת תומכי תמימים קרית גת ומגדל העמק.

או ישיבות שהוקמו כבר בזמן הרבי הקודם כמו: מונטריאול.

בענין זה זכתה הישבה בצפת, יותר משאר הישיבות שהקימו השלוחים באה"ק. בעוד שהם היו סניפים לישיבת תות"ל בארץ, הרי את הישיבה בצפת, הרבי רצה כמוסד תחתיו ממש. זאת, כפי שהובן מהרבי, עקב השתייכותה למוסדות צפת, עליהם אמר הרבי: 'צפת איז מיין נחלה' (שלא ככפ"ח ששייך לרבי הקודם, ולנחל'ה ולוד שבאים בהמשך לכפ"ח). לציין שכהנ"ל היה תוכן דברי הרבי לרב קפלן ע"ה, ואין תחת ידי המילים המדויקות.

על כל פנים, חייבים להדגיש כי הישיבה עצמה קיבלה מכתבים מהרבי תחת השם: תומכי תמימים. רק שכאמור, בניירות הרישמיים הרבי ביקש שלא יהיה כתוב תומכי תמימים מהטעם הנ"ל.

והדברים הללו הן כ"ש וק"ו לתלמידי התימים עצמם, שהרי אם על תלמידי הישבה בלוד וכפ"ח וממילא שאר סניפיהן, שהרבי הוריד את הנשיאות מהן, הוא הדגשי שאין זה אמור על התמימים עצמן, כ"ש וק"ו בישיבה שהרבי הדגיש באופן מיוחד את נשיאותו הבלעדית.

הערה: הדברים הללו אמורים גם על סניפי הישיבה, כגון: חיפה, צעירי השלוחים ועוד.

בצוות השגחה: הרב מנחם מענדל הראל, הרב חיים הלל שפרינגר, הרב מאיר טרעגער.

הראל משמש כמג"ש בנושאי משיח וגאולה לשיעור א'.

הרב יוסף יצחק סילברמן מג"ש בחסידות ובנגלה לשיעור ג', באומ"ש לשיעור ב'. הרב יוסף יצחק אופן משפיע בשיעור ג'. הרב ירון נאמן משפיע בשיעור ג'.

חסידי חב"ד ליובאוויטש

חסידי חב"ד ליובאוויטש אשר בצפת אינם נספחים לישיבה וראוים הם לערך בפני עצמו. שם הערך על הישיבה היה צריך להיקרא ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש. חשוב לשים לב, בנוסף לנדושות המושג, גם למשמעות המילולית שלהם כמובן לקורא מן הצד. --חיים נהר (שיחה) 22:14, 8 יולי 2007 (EDT)

על חסידי חב"ד שבצפת יכתב בע"ה בערך על הקהילה בצפת. כמו שישיבות תומכי תמימים לא נקראים "ישיבת תומכי תמימים", כך לדעתי אין מקום לכתוב כאן "ישיבת". מה שכן, כדאי לעשות דף הפניה מ"ישיבת חח"ל" ל"חח"ל". --chabadnik - שיחה 23:19, 8 יולי 2007 (EDT)

מקובל.--חיים נהר (שיחה) 08:14, 9 יולי 2007 (EDT)

הגיע הזמן לשים את התמונה ה'קבוצפתית' החדשה

היא הרבה יותר מרשימה.

תשלח את התמונה למייל: chabadpedia@gmail.com ונעלה אותה. --chabadnik - שיחה 06:43, 3 אוקטובר 2008 (EDT)

טעות

זאת לא ישיבת חבד הגדולה בעולם. לדוגמא, בישיבת חבד ליובאוויטש בברונוואה שבצרפת לומדים תלמידים במספר זהה - 400 --מנוח 20:53, 2 באוגוסט 2010 (UTC)מנוח

בערך תומכי תמימים ברינוא מופיע המספר 300. על הערך עברו מלומדי ומבוגרי הישיבה, שאף אחד לא הגיה ותיקן פרט זה המופיע בשורה הראשונה של הערך. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום כ"ג באב ה'תש"ע שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים 02:35, 3 באוגוסט 2010 (UTC)

ובל נשכח כי צפת כוללת ארבע-מאות בישיבה הגדולה לבדה (בלי צפת, דלתון והמכון הטכנולוגי), ברינוא כוללת 300 עם הישי"ק. חסיד מחוץ לחשבון.

ראשי

המושג "ראשי" שייך בד"כ כשישנם מספר כיתות בכל שיעור ולפחות ישיבה מלאה במשפיעים ומג"ש ואחד מהם דומיננטי יותר. הסרתי את התואר "ראשי" בצוות בישי"ק. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 14:15, 3 באוגוסט 2010 (UTC)

שם הערך

אני חושב שכדאי להעביר לישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה). (בפרט, אחרי הפיצול של הישיבה גדולה וקטנה. • שנוזעל - שיחה • ד' באב ה'תשע"ג 02:07, 11 ביולי 2013 (UTC)