אין עוד מלבדו
נאמר בתורה: "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו" [1]
פירוש הפסוק
ותירגם הבעש"ט: דו האסט זיך באוויזן אז מען זאל דיר וויסן.
ופירש רבינו נ״ע אחה הראת לדעת, אתה - דו, היינו עצמות א״ס, נש״י זאגן צו עצמות א״ס אתה דו לנוכח, כמו שהבן אומר לאביו אתה לנוכח מפני שהוא אביו היחידי, הראת האסט זיך באוויזן, לדעת אז מען זאל דיר וויסן. והידיעה היא כי הוי׳ הוא האלקים, ואין עוד מלבדו.
כלומר, שהקב"ה הראה ליהודים את עצמו עד שיכולים לומר לו "אתה" - לנוכח (כמי שעומד מולנו). והראה לנו את עצמו עד שידענוהו, וזאת בשני פרטים: שהוי' הוא האלקים. ושאין עוד מלבדו.
אין עוד מלבדו
בחסידות מתעכבים רבות על החלק האחרון "אין עוד מלבדו" ונותנים הסבר מיוחד שמקורו הוא מהבעש"ט [2] וז"ל: "וע״פ עומק יסוד הבעש״ט בזה״ק יתפרש עוד ענין זה ביותר הפלא ופלא בביאור ענין היחוד .. שאין עוד ממש אפי׳ בנבראים ור״ל שע״פ האמת אין הנבראים בחי׳ יש ודבר כמו שנראי׳ אנחנו בעינינו כי זהו אצלינו לפי שאיננו רואים חיות האלקות, אבל לגבי חיות אלקות המחי׳ אותנו אנחנו בטלים ממציאות .. וזהו אמיתית החסידות".
ביאור התניא
ומבאר אדמו"ר הזקן בתניא בחלק שער היחוד והאמונה בצורה שכלית את אימרתו של הבעש"ט: שהאמונה באחדות ה' אין פירושה רק שלילת אלוה נוסף מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה היא שהקדוש ברוך הוא הוא המציאות האמיתית היחידה וחוץ ממנו שאין שום מציאות - "אין עוד מלבדו". כל מה שנראה כאילו הוא חוץ ממנו, אינו מציאות אמיתית. הסיבה לכך נעוצה בכך שקיום מציאות הנבראים היא מכוח מאמר ה' המחיה אותו בכל רגע ולולי היה ה' מהווה אותם, היו חוזרים לאין ואפס כמו לפני הבריאה.
ונקודת כל הביאור היא: שאפילו שלאחר בריאת העולם שהיו צמצומים והעלמות, ועד שיש נתינת מקום למנגדים (וכמאמר הגמרא [3] אין עוד מלבדו - ואפילו כשפים, כלומר שאפילו כשפים המנגדים למציאותו (רח"ל)) מכל מקום כל זה כלא נמצא ואין מציאות נפרדת ממנו.
פעם אחת התבטא הרבי: "דער בעש"ט האט מגלה ומדגיש געווען דעם פנימיות ואמיתית ענין פון "אין עוד מלבדו" - אז ס'איז ניטא קיין מציאות זולתו ית'" (= הבעל שם טוב גילה והדגיש את פנימיות ואמיתית הענין של "אין עוד מלבדו" - שאין שום מציאות זולתו יתברך).[4]
ראה גם