גלובוקע
העיירה גלובוקע מוקפת גבעות, ומכאן שמה "גלובוקע" שפירושה 'עמוק'.
חסידים בגלובוקע
היהודים בגלובוקע היו 'מתנגדים', אך במשך השנים תנועת החסידות חדרה גם לתוכה, וקהילה חסידית מפוארת צמחה בה. על כך יעידו ארבעת בתי הכנסת החב"דיים שהיו בה מתוך עשרה. בעיירה כיהנו כמה שוחטים, כאשר אחד הבולטים שבהם היה הרה"ח ר' בנציון חנוביץ, מחסידי חב"ד. לימים אף הצטרף למלאכת הקודש גם בנו ר' ישראל. בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה כיהן כיו"ר הקהילה ר' מרדכי לעוו, מחסידי חב"ד.
רבנים חסידיים
במשך השנים עם התפתחות הקהילה החסידית, התמנה הרב זונדל רובינזון מראדשקוויטש כרב חב"די לעיירה. בתחילת שנת תר"צ עזב הרב רובינזון את העיירה ועדת החסידים ביקשה למנות במקומו את הרב מנחם מענדל קופרשטוך, רבה של העיירה פסטוב. הם כתבו על כך לכ"ק אדמו"ר הריי"צ, וקיבלו את הסכמתו וברכתו, אולם עדת המתנגדים בגלובוקע, התנגדו בתוקף למינויו של רב חב"די החדש. בכל זאת הגיע הרב קופרשטוך לעיירה ובעקבות ההתנגדות העזה, נאלץ לשוב למשרתו הקודמת בפסטוב, ורק לאחר שנה שקטו הרוחות, הוא שב לגלובוקע לכהן כרב עדת החסידים. זמן קצר לאחר ביקורו של אדמו"ר הריי"צ, עלה הרב מנחם מענדל קופרשטוך לארץ הקודש. במקומו, שלח אדמו"ר הריי"צ את הרב מנחם מענדל מנדלבוים שכיהן כרבה החסידי של גלובוקע עד הסוף המר.
ביקורי הרביים בגלובוקע
בשנת תרצ"ב, הוכתר הרב קופרשטוך לרב החסידים במעמד אדמו"ר הריי"צ ועמו בא גם חתנו, הרבי מלך המשיח. שנתיים לאחר מכן שוב ביקר אדמו"ר הריי"צ בעיירה, ביקור זה גרם התרוממות בקהילה החסידית. בעקבות ההתעוררות שגרם ביקורו של אדמו"ר הריי"צ, קיבלו על עצמם בני הקהילה להקים במקום סניף של ישיבת תומכי תמימים. ואכן, ההבטחה מומשה ובמקום קמה ישיבה משגשגת ופורחת.
מלחמת העולם השניה
במלחמת העולם השניה נהרגו כששת אלפים מיהודי גלובוקע, ובתוכם מאות משפחות חסידיות, כשבראשן הרב החסידי האחרון של גלוקובוע הרב מנחם מענדל מנדלבוים. ה' יקום דמם.