מורח ודאין

מוֹרַח וְדָאין הינו אחד מסימניו של מלך המשיח, לפיו ידון מלך המשיח על פי הריח (רוח הקודש). סימן זה של מלך המשיח נלמד מהפסוק בספר ישעיה, "ויצא חוטר מגזע ישי.. והריח ביראת ה'", ובהעדר סימן זה אינו משיח.

יש אומרים כי מסיבה זו הרגו את בר כוזיבא, מכיון שלא היה לו סימן זה, והתברר שלא היה משיח. אם כי הרבי מבאר שלכל הראשונים הגוים הרגוהו, אם כי חכמים פסקו שיש לו דין רודף מכיון שאינו מלך המשיח' שהרי אינו מורח וודאין, שהרי מסכן הוא את בני ישראל במלחמתו.

סימן זה הינו שלפי חוש הריח (הרוחני) יוכל המלך לידע הלכות כשרות והלכות שונות אחרות.

לפי שיטת הרוגוצו'בר אין חוש זה מדין סנהדרין שפוסקים מדין אומדנא, שהרי בר כוזיבא היה נ"ב שנים לאחר החורבן, ולא היו אז סנהדרין, ולכן מוכרח שהוא מדין מלך.

אם כי הרבי מבאר שאין הדבר בכל מלך, שהרי סימן זה ישנו רק במלך המשיח. אלא חוש רוחני זה הינו מבחינת המלכות שלמעלה מחכמה ובינה, בחינה המתגלית עם ביאת המשיח.