מנחם מענדל מפרימשלן
רבי מנחם מנדל בן רבי אליעזר מפרימשלאן (נפטר כ"א תשרי) היה מתלמידי הבעל שם טוב.
בשנת תקכ"ה עלו קבוצת חסידים בת שלושים נפשות, בראשות ר' מנחם מנדל מפרימשלאן, ר' נחמן מהורדנקא, ור' מנחם מנדל משפיטובקה לארץ ישראל.
ככל הנראה, רבי יעקב יוסף מפולנאה ביקש ממנו לבוא לנחם את בני החבורה לאחר פטירת הבעל שם טוב, ומכאן חשיבותו המיוחדת. זאת אנו רואים מהמכתב הבא, מהגניזה החרסונית [1]:
- "להדא גברא רבא יקירא קדישא שר התורה הכהן הגדול מאריה גאון וקדוש מו"ה יעקב יוסף נ"י מק"ק פולנאה
- המקום ינחם אותנו, יעקב אבינו לא מת, וילך ישראל, חי וקים נורא מקום וקדוש, מוכן אני לבוא למעזבוז לנחם החבורה הקדושה על העדר רבינו הבעל שם טוב הכ"מ בעוד ימים[2].
- הכותב בדמע, מנחם מנדיל מפרימשלאן, מתלמידי הרב הכ"מ".
הוא נהג לחגור גרטל דווקא לפני הארוחה ולא לכבוד התפילה. משנשאל פעם על מנהגו זה נענה הרב ואמר: "שהתפילה צריכה הכנה על מנת שתהיה "בלתי לה' לבדו", יודע גם איכר פשוט, אולם שהארוחה צריכה להיות גם היא רק לשם שמים לא כל אחד יודע לשם כך נדרשת אליה הכנה מיוחדת"...