נאות דשא
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | |||
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. |
רבותינו נשיאנו מזמן לזמן נסעו בחדשי הקיץ לנאות דשא (באידיש: דאטשע).
רקע
הלשון "נאות דשא" הוא לשון רבותינו נשיאנו בכמה וכמה שיחות בנוגע לנסיעה בחדשי הקיץ ל"דאטשע" בלשון הפסוק בתהלים "בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי"[1].
אצל רבותינו נשיאנו
אדמו"ר הרש"ב בעת הנסיעה לנאות דשא קורא - בפעם השניה - תיקון ליל שבועות, וכשנוסעים כארבע פרסאות מצוה לעמוד ונוטל ידיו ומברך תפילת הדרך[2].
אדמו"ר הריי"צ בשנת תש"א בנאות דשא סמוך לנוארק סיפר[3]: הסדר בליובאוויטש לנסוע לנאות דשא היה, שהיו נוסעים בערב, עוצרים בדרך, מתוועדים בשדה על הדשא ועם אור הבוקר הגיעו למקום נאות הדשא. כשאבי היה מגיע לנאות דשא, היה פושט בגדיו העליונים ונשאר בטלית קטן, מתיישב ומפשט הטלית קטן ואומר "זהו הבראה".
בהזדמנות זו ביאר את עניין נאות דשא ברוחניות, שהוא כמו הדשאים שגדלים כל אחד בפני עצמו[4]. ב"בית" לומדים ומתפללים, אך הרי עסוקים עם אנשים. בנאות דשא הקל וחומר הוא בעצמו, מה שהוא שקוע בתוכו, עניין ויגבה ליבו בדרכי ה'" העבודה בשמחה.
הרבי במשך כל שנות נשיאותו לא יצא אף פעם לנופש ולא נסע לנאות דשא. יוצאים מן הכלל באופן חריג היו שלושת ביקוריו של הרבי במחנות הקיץ גן ישראל וקעמפ אמונה בהרי הקסטקיל בשנים תשט"ז תשי"ז ותש"כ. במהלך ביקוריו בקעמפ ערך הרבי סיור בשטח הקעמפ ואחר כך נטל את ידיו לסעודת מצוה והתוועדות מיוחדת. שיחותיו של הרבי שנאמרו במהלך ביקורים אלו נדפסו בספר "בנאות דשא" בהוצאת קה"ת.
קישורים חיצוניים
- אלבום "בנאות דשא" קה"ת, תשנ"ג