יום הכיפורים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־08:30, 14 במרץ 2010 מאת שלום (שיחה | תרומות) (ביטול גרסה 55942 של שלום (שיחה))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

יום הכיפורים הנקרא גם בשם יום הקדוש, הוא יום הקדוש בשנה, בו נמחלים עוונות כל ישראל.

ערב יום הכיפורים

בערב יום הכיפורים המנהג שהרבי היה מחלק לקח.

בשנת תשי"א סיפר הרבי, בשם אדמו"ר הריי"צ: הבעש"ט היה אומר שנתינת לעקאַח בערב יום הכיפורים הוא מנהג עתיק, ובעת נתינת הלעקאַח הי' נוהג לומר "איך גיב דיר לעקאַח און דער אויבערשטער זאָל דיר געבן אַ גוט יאָר", ואאמו"ר (אדמו"ר מהורש"ב נ"ע) הי' מוסיף "אַ זיס יאָר"[1]

לאחד מאנ"ש שנכנס לבקש לעקאַח במוצאי יום הכיפורים – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: עכשיו אין זה הזמן להענין דנתינת לעקאַח שבערב יום הכיפורים, אבל אעפ"כ (כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן לו חתיכת לעקאַח, ואמר) הא לך, "פּאַשען זיך"... על כל השנה.

לאלה מאנ"ש שלא הספיקו לקבל "לעקאַח" בערב יום הכיפורים, נתן כ"ק אדמו"ר שליט"א "לעקאַח" בהושענא רבה (או בשמיני עצרת), ובירכם בהנוסח דערב יום הכיפורים.


ערב יהכ"פ תשי"א-ב

בערב יום הכיפורים, לפני כל נדרי, ה'תשי"א, בירך הרבי את אנ"ש: יתן השי"ת שתהי' לכאו"א התעוררות תשובה אמיתית, חתימה וגמר חתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, בגשמיות וברוחניות. אמרו חז"ל "מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה", ומבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר בהמאמר2, ש"מזונותיו" לשון רבים, כולל מזון רוחני ומזון גשמי. ויה"ר שתהי' המשכת המזונות – מזון רוחני ומזון גשמי – ללא העלמות והסתרים, בטוב הנראה והנגלה.

שנת תשי"ב: לאחרי הברכה לקבוצה השלישית (ראה לעיל ע' 18), קרא כ"ק אדמו"ר שליט"א לה"חוזר" הת' יואל כהן (שהי' בקבוצה זו), והורה לו לומר להתלמידים שלפני כל נדרי יכנסו כולם (באמרו: "זאג די בחורים אז זיי קענען אריינגיין שפעטער"), והוסיף, שיכנסו גם אלה שנכנסו כבר לפנ"ז, אבל, רק התלמידים בלבד. כשנכנסו התלמידים לחדרו הק', הי' כבר כ"ק אדמו"ר שליט"א לבוש בהקיטל ועטוף בהטלית, ופניו מאויימים, והביט בחוזק על כאו"א מהתלמידים, ואח"כ כיסה פניו הק' בטליתו, והתחיל לדבר בקול רועד וחנוק מבכי:

כיון שלומדים אתם בהישיבה של הרבי, הרי אתם בניו של הרבי ("זייט איר דעם רבי'נס קינדער")1... ובמילא צריך לברך אתכם בערב יוהכ"פ ב"ברכת הבנים"2:

"וידבר ה' אל משה לאמר. דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם. יברכך ה' וישמרך יאר ה' פניו אליך ויחונך. ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום. ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם"3.

יה"ר שתהי' לכם הצלחה בלימוד התורה ביראת שמים, ובמילוי הכוונה של הרבי ("איר זאלט אויספירן דעם רבי'נס כוונה").

חתימה וגמר חתימה טובה.


מוצאי יום הכיפורים

[בעת הסעודה דמוצאי יום הכיפורים שנת תשי"א דיבר הרבי אודות המעלה דבעלי תשובה, והזכיר המאמר שהקב"ה אוהב רשעים. וסיים, שבמוצאי יום הכיפורים הכל מתוקן ומסודר ("אַלץ איז אין אָרדענונג")].

הערות שוליים